שאלה:
אדם הפועל 'בלי סיבה' (ביטוי מליצי; האמת היא, שלכל פעולה יש רקע: 'סיבה', או 'בחירה' ליצורים שניחנו בה) נחשב – ובצדק – לשוטה. מנגד, ידוע וגם מוכרח בסברה, שעל הקב"ה, 'מסובב הסיבות', לא פועלות סיבות, שהרי משמעותן בעצם כפייה חיצונית ומציאות חסר הדורשת מענה. אולם הנ"ל מציב תוצאה אשר שכלי אינו מצליח 'לעכל'. איך יתכן, שהקב"ה, שהוא ישות של שלימות אבסולוטית, ייצור, יפעל, יברא, יחדש. אם שום דבר לא חסר, והכל היה 'בסדר' – אז למה, למשל, לברוא עולם? ואם גם נימא שהוא גופו ברא את הסיבה לברוא עולם, הרי הקושיה רק עוברת מיקום – במציאות שלמה, למה לברוא סיבה?
(אכן, יתכן שיסוד השאלה טמון כבר בעצם המושג הבלתי-מושג לנו, של 'כח הבחירה', אשר בחינה שלו הוענקה וקיימת גם בבני אדם; אולם כמובן שאי-השגה גרידא זו, אינה מטרידה כמו השאלה לעיל, שנדמית לי כמו קושיה לוגית ממש.
אודה מאד על תגובה בהירה ומבארת המתיישבת על הלב.
תשובה:
שלום וברכה
ראשית שאלתך נכונה מאוד וגם ידועה, ויש עוד הרבה מה להוסיף עליה, שהרי לא רק שהקב"ה בעצמותו אינו חסר דבר, מציאותו השלמה גם סותרת כל אפשרות לקיום מציאות אחרת, כל דבר אחר בטל במציאותו השלמה והבלתי נתפסת. וזו הבחינה הנקראת מלוא כל הארץ כבודו, וזהו סוד הפסוק ה' אלוקינו ה' אחד לפי דרך החסידות, והיא הבחינה הנקראת יחודא עילאה שבספרי חסידות מדברת על כך שאין כל מציאות מלבד הבורא יתברך [הדבר הזה אגב מכריח את האמונה שלנו הבאה לידי ביטוי נרחב בס' נפש החיים, שהקב"ה לא ברא עולם וכעת הוא עומד מכח אותה בריאה ראשונית, אלא הוא בוראה ומקיימה בכל רגע ורגע. כלומר אין מציאות קיימת עובדתית כלל, אלא כל הזמן המציאות נבראת ברצף. בס' מכתב מאליהו נתן לכך משל מרצף של סרט "ראינוע", שענינו כעין העמדת רצף של שקופיות שכאשר אתה עובר ביניהן מהר עם המקרן, נראה לך הכל כסרט אחד ארוך שבו האדם הולך ופועל, אבל האמת שאלו אלפי תמונות עומדות שכל אחת היא אלפית שניה העומדת בפני עצמה]. כלומר, לא רק קשה לנו מה היה חסר, אלא איך בכלל משהו אחר יכול להיות קיים, ועל זה נאמר בספרי המקובלים כל הנושא של סוד הצימצום ולא נכנס כרגע לנושא הזה מחמת עומקו.
לכן, התשובה לעצם שאלתך, היא שלעולם לא נוכל לדעת "למה" הבורא רצה משהו, כיון שאין לנו בכלל תפיסה במציאותו… אלא רק נוכל לדון "מה" הוא רצה, ואת זה מגלה לנו האר"י ובעקבותיו הרמח"ל, שהואיל ומכח הטוב להטיב לאחרים, רצה הקב"ה ליצור מציאות של נבראים כדי שיוכל להיטיב איתם. וכל תכלית בריאת העולם היא להיטיב עם ברואיו.
ומכאן האמונה הגדולה של עם ישראל, שכן ישאל השואל, אם המטרה היא להיטיב, איך אני רואה כל כך הרבה סבל בעולם?! למה כל כך קשה לנו?! והתשובה היא שהטוב האמיתי הוא לא כאן אלא בחיי העולם הבא, וכדי לנחול שכר מושלם ובדין ושלא יהיה לחם של בושה, ניתנו לנו כאן נסיונות בעולם הזה. כך שהכל לטובתנו ובשבילנו.
