כתם חום מיד אחרי הטבילה – חציצה?

שאלה:

בליל שבת הייתי במקוה. כשיצאתי מהמים והתנגבתי, ממש בזמן הניגוב הרגשתי שאני מנגבת הפרשה. לא היתה לי שום "הרגשה" של יציאת הפרשה. הסתכלתי במגבת שהיתה לבנה וראיתי הפרשה. בדקתי אותה היטב והיא היתה חומה. לא אדום בכלל. נרגעתי והלכתי הביתה.
בבית, פתאום עלה בדעתי שאולי זה חלילה.. חציצה ??
כי אני לא יודעת ממתי ההפרשה (למרות שנראה לי הגיוני שבעקבות הטבילה במים, יצא לי הפרשה).
הכנתי את עצמי בבית. משמיים, עשיתי שטיפה קצרה לפני הטבילה ממש, בחדר המקוה. אבל זו רק הזרמת מים קלה ולא בטוח שהיה מוציא הפרשה רירית.
בעלי טען שזה בסדר ו…בקיצור אני מקוה שלא חטאנו.
מה הייתי צריכה לעשות? לחכות עד מוצאי שבת??

ובכלל רציתי לשאול שאלה עקרונית, זה ידוע שתמיד אחרי טבילה שואלות הנשים כל מיני שאלות שעולות לגבי חציצה והרב שואל "האם את עדיין במקווה או כבר בבית?". אצלי ב"ה לא קרה שהייתי צריכה לחזור מהמקווה הביתה. אבל רציתי לשאול אם נגיד יש משהו עקרוני למשל קילוף בשפתיים והאישה כן צריכה לחזור למקווה, ונגיד שמאיזו סיבה היא לא חזרה (כי המקוה נסגר כי לא היה לה כח נפשי או אפילו כי התעצלה) – אז מה זה בעצם אומר? שהיא אסורה לבעלה עד שתלך יום למחרת?? הרי מדאורייתא היא לא אסורה.
אודה לתשובתכם.

תשובה:

שלום וברכה

לגבי ההפרשה ניתן להניח שזה קרה אחר כך כי עשית רחיצה ממש קודם וגם עצם השהייה במי המקווה אמורה לרחוץ את זה, כמו כן זה לח ואינו חוצץ. כמו דם שעל המכה כשהוא לח כמבואר בשו"ע סי' קצח סעי' ט.

לגבי שאר חציצות כל דבר לפי ענינו, יש בזה דינים חלוקים, אבל דבר שחוצץ מדרבנן גם אם אינו חוצץ מן התורה זה לא משנה ואסור להיות יחד עד שטובלים שוב, נניח חציצה במיעוט הגוף שאדם מקפיד עליה, כמו ציפורן ששכחו לגזור. רק אם זה משהו שלא מקפידים עליו זה לא חוצץ בדיעבד.