שאלה:
שלום,
אם ברכתי על ברקים קודם ששמעתי את הרעמים, האם עליי לברך על הרעמים לאח"כ? (לספרדים)
שאלה שנייה, אם אני רואה ברק האם עליי לחכות כדי לשמוע רעם ולברך על שניהם ברכה אחת?
שאלה שלישית, אם ברכתי בבוקר על הברקים ורעמים ולאחר מכן ישנתי שינת קבע ביום, התעוררתי ואין אני יודע אם זה אותם עננים ועדיין יורד גשמים האם עליי לברך שוב?
שאלה רביעית, אם ברכתי ברכה אחת על הברקים ועל הרעמים (לספרדים, כוחו וגבורתו מלא עולם) ולאחר מכן ראיתי ברק, עליי לברך 'עושה מעשה בראשית' או שיצאתי בברכה ראשונה?
תודה רבה
תשובה:
במשנה ברורה בסי’ רכז ס”ק ה מבואר, שבעצם כל אחת משתי הברכות מתאימה לשני המאורעות, כך שאם ראה ברק ומיד שמע רעם, יברך עושה מעשה בראשית [עדיף על שכוחו וגבורתו מלא עולם] ותעלה לו הברכה על שני הענינים, ורק אם לא היו תכופים זה לזה יאמר שתי ברכות, כאשר מיד אחרי הרעם יברך שכוחו וגבורתו ואז כשיראה את הברק, אם יראה אותו, יברך עושה מעשה בראשית.
ברכה והצלחה.
מקורות:
משנה ברורה סימן רכז ס"ק ה: על כל אחד וכו' – והעולם נוהגים לברך על הברקים עושה מ"ב ועל הרעמים שכחו וגבורתו וכו' וכן מסתבר שע"י הרעם נראה גבורתו של הקדוש ברוך הוא יותר מבברק אמנם באמת שייך כל אחת מהברכות על שניהם וע"כ אם שמע ברק ורעם כאחד מברך ברכה אחת דהיינו עושה מע"ב על שניהם ואם בירך שכחו וגבורתו מ"ע ג"כ יוצא. ואם לא היו תכופים זה אחר זה מברך תחלה על הברק [שהוא מתראה תחלה לעין האדם] עושה מע"ב ואח"כ על הרעם שכחו וגבורתו מ"ע וה"ה אם לא ראה את הברק ושמע קול הרעם ובירך עליו שכחו וגבורתו מ"ע או שבירך עושה מע"ב ואח"כ ראה ברק מברך עליו ג"כ עושה מע"ב ועיין בשע"ת שכתב בשם הברכ"י דאם בירך על הברק ונתכוין לפטור הרעם הבא אחריו יצא בדיעבד ור"ל דאחרי שטבע הבריאה שאחר הברק יוצא רעם א"כ חל ברכתו על הרעם שיצא אח"כ:
הרב ענה והביא מקורות,אבל השואל שאל ארבע שאלות,והשלישית לא קיבלה מענה,כדאי להדגיש שהתשובה להשאלה השלישית היא שאין לברך במצב כזה, ורק אם יודע בודאות שהתפזרו העננים לגמרי והשמיים התבהרו,ושוב התקדרו ושוב חזרו ברקים ורעמים(דבר נדיר במציאות),רק אז מותר לברך שוב באותו היום.
השאר תגובה