שאלה:
שלום וברכה
רציתי לשאול האם תופעת האפליה על רקע עדתי בציבור החרדי, היא משהו שהציבור והרבנים מקבלים אותו, וסוברים שאין כאן בעיה כלל?
היתה בי תקוה שהדבר ישתנה במהלך השנים, אבל אני מתחיל להבין שאם לא מבינים שיש כאן דבר הדורש תיקון, זה לעולם לא יתוקן.
זה מתבטא ב"מכסה" של ספרדים במוסדות. כלומר אפילו תלמיד מעולה עם אישיות טובה, יכול לקבל תשובה שלילית כי המכסה "מלאה". ותלמיד אשכנזי הרבה פחות מוצלח יתקבל בקלות רבה.
וכן זה מתבטא בשידוכין, כשאמא של בחורה שומעת פרטים על בחור ומתלהבת באופן לא רגיל, אבל כשאח"כ מתברר שהוא לא מהעדה שלהם, הם מיד מורידים בלי לנסות אפילו. ואפילו כשהבחורה בת 29. זה הגיוני? הניכור הזה מוגזם. גם אם זה מצריך גמישות לשנות הלכות בדברים מסויימים (וזה לא קשה כצעקתה), לא מפילים על זה שידוך שיכול להיות גבר חלומותיה, ת"ח והכל. כאילו כל היתרונות שבעולם לא יהיו שקולים כנגד חסרון "העדה הנכונה". זה מצביע על תפיסה לא נכונה שצריך לטפל בה ציבורית.
הרגשתי היא שהמעשים האלו יושבים על חוסר אהבה והכלה, וצריך לתקן את הריחוק והניכור מכל מה שקצת שונה.
1. יש לי רעיונות שידחפו לאט לאט את הגלגל של התיקון, אבל לפני כן אני חייב לדעת האם בכלל הרבנים חושבים שיש מה לתקן? כי אם לדעתם אנחנו במצב מתוקן ואידיאלי, אז אין טעם שאני אבזבז זמן על מחשבות לתיקון.
2. למה הישיבות מחולקות בצורה כ"כ קוטבית בין "אשכנזיות" ו"ספרדיות"? למה הישיבות לא פותחות את שעריהן בשווה לכל תלמיד ראוי, שמעוניין בתורתה של הישיבה?
למה בתפילות הישיבתיות לא יכול לעלות ש"ץ ולהתפלל כפי המבטא שלו, אשכנזי או ספרדי? למה מדירים עדה אחת מלהיות ש"ץ, ובכך גורמים להם להרגיש פחות שייכים? האם עד כדי כך יש חוסר הכלה שלא מוכנים לשמוע מבטא שונה שוודאי גם הוא רצוי לפני ה'? הפוך, רבנים צריכים לעודד כל תלמיד לא להתכחש למוצאו, ולא לגרום לו להרגיש פחות נעים בגלל זה.
3. המציאות בציבורים "דוסים" לא-חרדים מראה שזוגיות בין עדות שונות יכולה להיות מוצלחת מאד, וכמעט אין משפחה שאין שם זוג כזה. אבל הציבור החרדי "מטרפד" את הכיוון הזה (אפילו כשאין מנטליות שונה), וזה ממש חבל. זה יוצר תחושה שמתנכרים אליך על לא עוול בכפך. ולמעשה זה יוצר ריחוק נפשי בין האנשים. האם הרבנים חושבים שאין בזה כל חסרון? והאמת שנישואין זה דבר שמצריך גמישות בעשרות תחומים, למה כאן כולם מפחדים להתגמש?
ואם אכן צריך לתקן כאן, ולהעלות על נס את אהבת החינם, אולי הרבנים הגדולים האשכנזיים והספרדיים ישדכו את בניהם ובנותיהם יחד? זה יהווה השראה לכלל הציבור, ונתקרב יותר ויותר להיות "כאיש אחד בלב אחד", שזהו תנאי הכרחי לקבלת התורה ולהשראת השכינה עלינו, כדברי המפרשים על הפסוק "ויחן של ישראל".
אשמח לתשובה, תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה ידידי
העלית בעיה כואבת, אנסה להסביר קצת את מורכבות הדברים, כדי לתת לכל זה מקום קצת יותר מדוייק לפי עניות דעתי.
נתחיל מהסוף, מה שכתבת לגבי נישואין משותפים: למעשה אני לא רואה בענין זה נושא של אפלייה כלל, אינני חושב שספרדי מסכים יותר להתחתן עם אשכנזים מאשר להיפך… מטבע הדברים אנשים רוצים להתחתן עם מה שיותר קרוב להם מנטלית וקהילתית, ולכך מתחברים יותר. דוקא אצל הספרדים אני מוצא קוטביות עוד יותר גדולה, גם בין העדות הפנימיות עצמן אנשים לפעמים נמנעים, זה לא רוצה פרסים והוא לא רוצה מרוקאים, ותימנים שב זה משהו אחר ולא יתחתנו מרוקאים על תימנים וכו', מה שאצל האשכנזים כבר מזמן לא קיים, אין היום שום הבדל בין צאצאי מערב אירופה למזרחה וכו'. והנושא הזה מעורר אצלנו את השאלה מדוע זה כך? והתשובה, כיון שבני אשכנז כולם עברו כור היתוך מאוד משמעותי כאן בארץ, וכיום באמת לא קיים כל הבדל מנטלי בשום תחום בין הקהילות האשכנזיות [הליטאיות השונות]. בין קהילות החסידים שוב יהיו קשיים בנישואין בין קהילות, למרות שלא תגדיר זאת כאפלייה. בכל מקום שיש שוני מנטלי וכדומה יהיה קושי בנישואין משותפים.
לגבי מוסדות החינוך, אין ספק שכל אפלייה פסולה בתכלית, ואם יש תלמיד ראוי ומתאים שאינו מתקבל בגלל עדתו השונה זה דבר חמור מאוד. יחד עם זאת, לבקש שלא יהיה צביון אחד למקום, ושנוסח התפילה יהיה מישמש כזה שכל חזן יעשה בו כרצונו, הוא דבר שמעולם לא היה בעם ישראל, הנושא של מנהג המקום הוא פרק שלם בגמרא בפסחים, או דבר שנדון באלפי ספרי שו"ת, והוא הדבר הנכון, שיהיו מנהגים קבועים, פסיקת הלכה ומסורת בכל מקום ובכל קהילה.
אם היו לנו ישיבות ציבוריות שכונתיות שלא קשורות לכלום, אזי היה מקום לשבת ולדון כיצד יקבע המנהג, וזו באמת היתה בעיה, אבל ככל שיש מי שהקים את המקום ומנהל אותו, הגיוני שתהיה לו הזכות לקבוע את מנהגיו, וכל מי שבא בשערי המקום חייב ליישר עם זה קו.
עד כאן ברור ופשוט.
מה לגבי אפלייה ומכסות? אין ספק מדובר בתופעה פסולה בעייתית וחובה להלחם נגד זה, הדבר הזה אינו מוטל בספק ולא צריך להאריך בו. רק כן להסביר את המורכבות ועל איזה רקע זה בעצם יושב, אם לא נבין את הבעיה לא נוכל למצוא פתרון.
כשאנחנו מסתכלים על האוכלוסיה האשכנזית והמזרחית בארץ נווכח בהבדל גדול מאוד. בני עדות המזרח מאוד מסורתייים, קיימת שם תנועה עצומה של חזרה בתשובה והתקרבות לדת, ובעצם חלקים רבים ממה שנקרא היום הציבור החרדי הספרדי, הוא מאנשים שזה מקרוב באו, ואלו ימות המשיח ממש, מי יתן ונזכה כך בכל שדרות הציבור ויותר.
מה הבעיה?
שאופי החזרה בתשובה אינו תמיד החלטי די הצורך, אנשים נשארים לפעמים תקועים די באמצע… או שאנשים לפעמים לא עברו באמת שינוי אמיתי עם עצמם, נשארו עם שפה מאוד נמוכה וכדומה, סגנון בית מאוד לא של בני תורה, חיים בצורה מאוד שונה, אבל הם מגדירים את עצמם חרדים, כאלו יש המונים [כנגדם יש כמובן המוני אברכים יקרים עדיני נפש וטהורי לב, אבל זה לא הנושא כרגע]. כאשר הם נכנסים למוסד שאינו מכיר את השפה שלהם, ואינו מודע לנקודות הללו ואינו מתנהל באופן שנותן להם מענה, נוצר קונפליקט, הילדים הללו סובלים, הורים אחרים מתנגדים לכיתה מעורבת כזו וכו' ונהיה ששון ושמחה [לצורך ענין גם אשכנזים "מודרניים" שיש בבית אייפונים וכדומה חווים דחייה במוסדות לימוד שמורים]. לכן כאן נדרש סינון והתאמה של מוסדות ייעודיים לפי סגנון המשפחה והילדים.
עד כאן אני חושב שכולנו מסכימים.
איפה הבעיה? ובבעיה הזו צריך להלחם ואותה יש לפתור, אבל היא קיימת ומי יקח עליה אחריות?
המצב הזה גורם, שכל אדם שאינו מוכר! שבא ומבקש לשלוח את בנו או בתו למוסד, אם אינו מיד בא ממקום מוכר ומקובל, הוא עשוי להתקל בחשדנות שגורמת לסחבת, שהרי הוא צריך להוכיח את עצמו הרבה יותר מאברך אשכנזי מוכר שמגיע למוסד הזה. וזה כואב וקשה ומייסר ולא טוב ולא מוצדק, אבל זה יושב על הרקע האמיתי הזה שלפיו מנהל המוסד אומר: רגע, אני הרי לא נביא.
וכאן באה הבעיה הנוספת המשמעותית שמניעה את כל הבעיה זו, מנהלי המוסדות שהם לא תמיד מורמים מעם וכו', אומרים לעצמם, רגע, אז אני כבר שמעתי וביררתי ונראה לי טוב, אבל ההורים של ילדי הכיתה, לא ביררו, הם לא יודעים… אז אני עכשיו חייב לעמוד מול החששות שלהם ולהסביר להם על כל ילד שקיבלתי מי הוא ומה הוא?!?!
התשובה האמיתית צריכה להיות: כן!! מי ששולח אליך צריך לתת בך אמון!! אבל מה לעשות שהוא עדיין חושש ויש גם תחרות בין מוסדות והוא "חושש מהחששות של האנשים". כאן בא הפתרון ה"קל" והבעייתי מאוד שיש ללחום כנגדו! הוא אומר: אקבל חלק מאלו שאינם מוכרים, ואז, אם מתוך כתה של שלושים וחמישה ילדים יהיו לי רק עשרה – חמישה עשר, זה לא יעורר שאלות מאף אחד.
זה ענין המכסות.
שוב! זה חמור מאוד, זה נפשות! אבל אני מסביר את הרקע והבעייתיות.
מה יכול להיות פתרון? אולי שהקבלה למוסדות לא תהיה דרך הנהלת המוסדות? אלא דרך רבנים? [בעייתי, כי סוף סוף רוב המוסדות פרטיים וכמה אפשר לומר לאדם מה לעשות אצלו בבית?] אולי הקמת יותר מוסדות מגוונים לכל הסוגים והזרמים שכך כל אחד באמת ימצא את המקום שתואם לסגנון שלו ולא יזדקק לשולחן אנשים שמצריכים ממנו הוכחות לסגנונו והתאמות למקום שאינו רגיל אליו? אולי עבודה קשה של רבני הקהילות לחזק אנשים למנוע את העדתיות בתוך הקהילות עצמן, כדי שתהיה יותר הטרמה מאלו על אלו? והכי חשוב לחזק את המוסדות המתנהלים באמת ובאמונה! יש רבים כאלו. אינני יודע.
המצב כואב ובעייתי, אבל הדרך לפתור את הבעיה תהיה רק על ידי הבנת הרקע והנסיון להגיע לפתרונו.
אין ספק שהנושא הזה צריך לעמוד בראש מעיינינו, יש לדאוג לפתרונו המהיר ושתהיה בינינו רק אהבה גדולה תמיד. והאמת שיש!! תוכל לראות אנשים שמצד אחד מתנגדים שילדיהם יהיו בכיתה שיש בה ילדים שהשיח אצלם בבית שונה ונוגד את דרכם, ויחד עם זה הם יסכימו למסור נפש וממון רב וטירחה לרווחת אותם ילדים. כלומר אין כאן חלילה חוסר אהבה, אלא חרדה חינוכית כחלק מהאופי המאוד שמור שקיים בציבור, וחוסר ניתוב נכון ומדוייק של הצורך והרצון הזה.
בכל מקרה ביטול העדתיות מבחינת הלכה זה לא הפתרון הרצוי לפי דעתי. כמו כן ליבוי העדתיות על ידי אנשים שגורפים מזה אהדה, הוא גם לא נכון ולא מועיל [ואני מקצר בנושא מאוד כאב!!!!], רק חשיבה ענינית לפתרון המורכבות יביא מזור לכל זה. גם דיוק במינון של כל זה לא יזיק, בסופו של דבר מי שמתאים למוסדות מתקבל אליהן בדרך כלל.
שנזכה לכל הישועות.
תשובה מדהימהה!!!
תודה רבה לרב המשיב!!!
הנושא הזה מאד מעסיק אותי ומאד מצער אותי.
מצער אותי לדעת שדווקא בציבור שלנו, הציבור החרדי יש את התופעה הכואבת הזו בממדים הכי הזויים שיש!
קראתי (בשקיקה יש לומר) שלוש פעמים את תשובת הרב.
אין הרבה מה להוסיף…
אם מנהלי המוסדות היו חושבים כמו הרב העולם היה נראה טוב יותר…
הרב כתב בעדינות שמנהלי המוסדות הם לא בהכרח אנשים "מורמים מעם", אני חושבת שפה בדיוק הנקודה!
בסוף, בפנים בפנים זה יושב על גאווה, על אף שברור לי שהרקע לתופעה הוא מסיבות נכונות כמו שהרב הסביר.
ניסו בתקופה האחרונה לגעת בנושא הזה הרבה בעיתון משפחה, הביאו כתבות כואבות בנושא שעוררו הרבה תגובות ורעש! אולי המודעות הזאת תשנה משהו (?)
(אישית לא אהבתי את הדרך שזה נעשה,
לא חושבת שעיתון שכל המניע שלו זה רייטינג צריך לגעת בנקודה כזו רגישה בצורה כזו אמיצה)
אבל יש דבר אחד שמפריע לי אולי יותר מהכל ביחד:
למה גדולי ישראל ככה שותקים?
הם מודעים למצב העגום הזה! לדעתי פתרון אמיתי יבוא רק דרכם!
הרי בכל נושא אחר ישר הם עומדים על המשמר!
למשל הסיפור שהיה לא מזמן עם הטלפונים הכשרים, כל הרבנים נזעקו יחד לנושא.
בעיני זה נושא חשוב לא פחות!!
אחדד יותר את כוונתי בקצרה בקשר למה שהזכרת:
1. מה שאמרתי שמנהלי המוסדות אינם בהכרח אנשים מורמים מעם, לא היתה הכוונה בזה לומר שהם לא כאלו!!, אלא שיש כאלו וכאלו כמו כל דבר, ויש מנהלי מוסדות שהם אנשי חינוך מיוחדים ואנשים מתוקים מדבש, שלא לדבר על כאלו מהם שהם תלמידי חכמים מובהקים. כמו כן לא בכל מקום יש בעיה כזו, חלילה וחס! אני יכול לומר שבמוסדות הלימדו של ילדי יש אחוז ניכר מאוד של ספרדים ובחלק מהכיתות הספרדים הם הרוב והכל מצויין, ואני גר באחת משכונות האברכים הידועות בירושלים. אף שכאמור מטבע הדברים יש אנשים שיותר צריכים להמתין לבירור ענינם מאנשים אחרים בגלל מה שהזכרנו. זה כואב אבל לפעמים בלתי נמנע.
2. ראשית, הרב שטיינמן כידוע לחם נגד כל הדרה, בין של חרדים עובדים בין של ספרדים או כל אדם אחר, יחד עם זאת צריך להבין שכמו שהזכרנו מדובר בבעיה מורכבת, כיון שבאמת לא כל אדם מתאים, ויש רבים שאינם מתאימים לכל מוסד והם תולים את אי קבלתם בעדתם. לכן לא ניתן ללחום סתם כך, כי באמת מדובר בנושא אפור שכל מקרה בו ציריך לידון לגופו. כאן אני גם מוכרח לרמוז כי אינני רוצה להאריך: יש כאלו שעושים מזה הון פוליטי, והם מלבים את הקיטוב את הפגיעות וכו', כדי להיות אלו שמושיעים את הציבור כביכול מהצרה הזו… אנשים שיוצרים כאב בלב של אנשים אחרים כדי לבצר בזה מעמד, עושים עוול לא פחות גדול לפי דעתי.
3. צריך לדעת שילד לא מתאים, שרגיל מהבית לשפה אחרת, יפול במוסד הזה שדחפו אותו לשם בכוח, יהיה לו קושי מול המלמדים מול הילדים מה שיגרום לו להפוך לבעיה וזה לא טוב! לכן חייבים לעבוד ביושר, לקבל בשמחה ובאהבה כל מי שמתאים בלי שום מכסות והגדרות, לא לחשוש משום ועד הורים או כל דבר אחר, ויחד עם זה לעמוד על המשמר שלא לקבל מי שאינו מתאים, וזה לא משנה מאיזו עדה הוא בא. דומני ואני מקווה שכך, שבהרבה מוסדות זה אכן פועל כך, ויש להתריע ולעודד מי שאינו עושה כך, שכך יעשה. כי בסופו של דבר כל אדם, גם אם המוסד שלו כביכול פרטי, בעצם הוא משרת ציבור ומחוייב לכל הקהילה במידה שווה, ללא הבדל.
תודה רבה לרב על ההתיחסות!
1. אז הרב חושב שזה תקין, שאין נישואין בין עדתיים בכלל? יש אנשים שכן מעוניינים בכך, והיו שמחים לגשת להצעות שידוך טובות מסויימות, גם אם העדה שונה.
המנטליות אצל העדות לא שונה בצורה כ"כ קוטבית עד שאי אפשר לקיים חיי נישואין טובים, הרי בזרמים האחרים זה לא מהווה בעיה – מדת"ל ועד חרדים חוצניקים בחו"ל. בציבור החרדי יש הרבה אנשים שהמנטליות שלהם היא לא עדתית אלא כללית. בפרט אצל אנשים שהם חצי-חצי, ועדיין פוסלים אותם על סמך העדה.
אני מסכים שאין בעיה שחלק אנשים יפסלו על סמך מנטליות ומנהגים, אבל מכאן ועד לפסול טוטלאית את כל העדות האחרות, זה מרגיש שזה יושב על משהו לא טוב שצריך תיקון ציבורי.
אולי זה חוסר אהבה. למשל: בחור בפנימיה שלא מסתדר עם חבר שלו בחדר יכול לתרץ שזה בגלל ההרגלים של חברו ושהמנטליות שלו שונה וכו', אבל האמת היא שאם הוא באמת היה משתדל להתחבר אליו ולפרגן לו להראות אליו חיבה, היחסים ביניהם היו מוצלחים והם יהנו להיות חברי חדר ביחד.
כך גם כאן, בגלל שלא משתדלים להעריך את השני (כן, גם אם הוא טיפה שונה) ולאהוב אותו כי אנשים אחים אנחנו, פתאום צצים הבדלי 'מנטליות' שבגללם 'אי אפשר' ליצור זוגיות אוהבת ומדהימה. צריך לעורר את השיח על הערכה ואהבה.
ודוקא הרבה יותר מצוי שספרדים מעדות שונות יתחתנו זה עם זו, חבל להשאר בקיבעון הזה של הפסילה . האם אני טועה?
2. לגבי חזנים מעדות שונות, אני לא מבין למה הרב קורא להעלאת חזן מעדה אחרת 'מישמש'. לא מדובר על שינוי נוסח התפילה ולא על שינוי מנהגי התפילה, אלא הגייה בצורה שכולנו רגילים לדבר ביומיום. לא שווה להרוויח את הרגשת השותפות של כל בני הישיבה בכך?
1. אני מסכים שזה בסדר גמור שמתחתנים מעדות שונות, אני רק אומר שצריך להבין שזה לא בהכרח נובע מפסילה, טבעי שאדם מחפש משהו דומה. סוף סוף בציבור החרדי מתחתנים בשידוך, זה לא שפגשת בבחורה שנורא מוצאת חן ואז אתה מגשר על הפערים, מציעים לך משהו עם פערים אז אתה לא חושב על זה יותר מידי. זה טבעי. אנשים אפילו בוררים על מצב כלכלי, מה תגיד שזו שחיתות, זה באמת לא מבט נכון, אבל במובן מסויים זה טבעי, מציעים כל מיני רעיונות, אני לא מכיר בשלב זה כלום, אז למה לברר דוקא על מה שנראה שונה מהציפיות בתחום כזה או אחר… שוב, יש גם את מה שאתה אומר אני באתי בכל הנ"ל רק להסביר שהמציאות מורכבת ולא הכל בדיוק כמו שזה נראה.
2. בעיני ההברה היא הלכה כמו כל הלכה ואין להתפשר בזה. אספר לך משהו קטן אז תבין יותר את כוונתי: יש לי ידיד דתי לאומי מה שנקרא היום חרד"ל, הוא תמיד היה דן איתי על זה שאצלנו יותר מידי קפדנים וכו', בין השאר שאל אותי למה אני לא הולך עם תכלת. אמרתי לו שאמנם לא בדקתי את הענין, וראוי לבדוק בצורה מעמיקה, אבל זה שבציבור הדתי לאומי המון עם תכלת ואצל החרדים פחות, זה לא סתם מקובעות, וזה לא שהם יותר מחזרים אחרי מצוות, אלא בציבור החרדי יש סוג של חרדה על המסורת ועל ההלכה המדוייקת, יש בזה הרבה מעלות ולפעמים זה בא על חשבון משהו, ככה זה. הוא הסכים איתי. לימים בנו נשא אשה תימניה, בשבת שבע ברכות הוא הגיע עטוף בטלית בסגנון התימני שכל הציציות קדימה. אמרתי לו, שים לב, הבן שלך הולך עם תכלת מאותה סיבה שפתאום אשכנזי כמוהו מתעטף בטלית כמו תימני… עד כאן אני מקווה שהבנת את המשל. להתעטף כמו תימני זה לא אסור, אבל יש לנו מסורת ומנהג וכל זה הוא הלכה בשבילנו, אי אפשר שכל חזן יעשה את הישר בעיניו. הקירוב והשיתוף אינו מאפשר לנו לעשות קליל דבר שהוא הלכה
זה שונה ממה שהרב אומר, אני רואה שזה כן פסילה. זה שונה כי אשכנזי לא יסכים להצעה של ספרדי כקו אדום, לא רק כאי-העדפה טבעית. למשל: מסתמא בחור יעדיף בחורה שעוסקת במקצוע שיכניס 10-15 אלף, מאשר מקצוע שמכניס 5-6 אלף. אז איך הבחורות האלו מתחתנות? כי לא *כולם* שמים את זה כעיקרון. אבל בעדתיות, *כל* האשכנזים לא יגשו להצעה ספרדית. זה נקרא 'פסילה' ואולי אפילו גזענות, ולא רק העדפה טבעית. זה ככה גם בגיל מבוגר, וגם אם ראו בהצעה יתרונות נדירים.
אם אפילו 10% מהציבור החרדי לא היה רואה בעיה להתחתן בין העדות, לא הייתי מדבר, כי אז היה ניכר שזה לא מגזענות אלא מהעדפה טבעית.
מצער אותי להבין שהרב לא רואה בזה סוג של דבר המצריך תיקון ואיזון ציבורי, "לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב, שבו הותרו שבטי לבוא זה בזה". "לא נמנעו בית שמאי לישא נשים מבית הלל, ללמדך שחיבה וריעות נוהגים זה בזה" (יבמות יד)
לא אמרתי שלא קיימת בעיה, אמרתי רק שאין להסתכל על זה שחור לבן, זה מורכב ולא פשוט ויש עוד הרבה שיקולים בענין זה שהם כן עניניים, ואם לא היו שיקולים אלו ודאי היינו רואים יותר נישואין כאלו. כך שבאופן כללי אני מסכים איתך.
תודה רבה לכבוד הרב!
נכון יש שיקולים עניניים, אך תמיד יש את החשש שהתת מודע מושפע מהלך-רוח ציבורי לא מאוזן…
ואוו דיון מרתק מאד!
תודה לרב על המענה הנרחב והמפורט!
רק הערה לשואל השאלה-
בתור ספרדיה אני חולקת עליך, וחושבת שרובם יסכימו איתי.
בנושא של נישואין זה בכלל לא קשור לגזענות!!
וזה גם לגמרי הדדי, באותה מידה שאשכנזים לא ירצו גם ספרדים לא ישושו על זה…
טבעי שכל אחד ירצה כמה שיותר קרוב לסגנון שלו, וגם ככה יש כ"כ הרבה פערים להשלים בין בני זוג ואם אפשר לצמצם אז למה לא?
זה לא קשור לגזענות בכלל! החברות הכי טובות שלי הם אשכנזיות, ויש לנו שכנים אשכנזים שאנחנו כמו משפחה בקרבה והקשר איתם!
עניין המוסדות הוא באמת סיפור אחר לגמרי, והרב כבר הרחיב על כך בתשובתו.
בעז"ה כולי תקווה שהמצב ישתנה ורק אהבה ואחדות תהיה בין כולם. אמן!!!
1. זה מה שמפריע לי, זאת שכתבה מעלי כתבה שהחברות הכי טובות שלה הן אשכנזיות וכן השכנים כמו משפחה, אז למה בנישואין זה כ"כ שונה, ולא מתחתנים ביהרג ובל יעבור? זה קיבעון לא רציונלי.
2. ודוקא יש לא מעט שכן היו מעדיפים הצעות מסוימות שהן מעדה שונה.
3. והטיעון הנפוץ והלא חזק הזה 'בכל מקרה יש הבדלים בין גבר לאשה, אז אם אפשר לצמצם למה לא'?
זה טיעון לא חזק, כי בחורה שמתעכבת בשידוכין, זו סיבה טובה למה לגשת להצעה מעדה שונה, ולא לברוח כמו מאש מכל הבדל שיש. קצת פורפורציה, גם אם זה מצריך עוד קצת מאמץ וגמישות מצידה, חתן שווה קצת להתאמץ בשבילו.
1. יש הבדל בין פערי מנטליות ומנהגים בין חברות לבין בני זוג הבונים בית יחד.
2. ברור שיש שלבים או מצבים בחיים שאדם מגשר על פערים, בגיל מבוגר יותר בהחלט יש יותר זוגות מעדות שונות או מרקעים שונים.
לפי זה, האם הייתם ממליצים לתלמידי בית שמאי ובית הלל לא לישא נשים אלו מאלו? למה דעת תורה השתנתה היום?
היכן ראית המלצה?? רק הסברתי שלא הכל גזענות, יש לאנשים נטייה להתחתן עם הדומה. מה שחשוב לנו זה להפחית את תחושת הקיטוב ולהרבות אהבה.
קראתי בעיון רב את השאלה, התשובה והדיונים שהתפתחו.
אם לומר את האמת, אינני מבין מה פסול בכך שיש מכסות לספרדים במוסדות.
כשמישהו פותח מוסד (נניח ישיבה) הוא רוצה שיהיה לה צביון מסוים.
אם הספרדים יהיו חצי או רוב, הישיבה תאבד את הצביון ותהפך לישיבה ספרדית, מה עשינו בכך?
גם ספרדי ששולח למוסד אשכנזי זה כי הוא רוצה מוסד אשכנזי, כלומר הוא רוצה את החברה האשכנזית, הוא רוצה להיות המיעוט הספרדי במוסד, לא כך?
כמובן עצוב שזה השיח וזה ודאי לא המצב האידיאלי, אבל זה תוצאה של הצורת חיים פה בארץ, עלינו לארץ יהודים מכל העולם, כל אחד עם מנטליות, סגנון ומנהגים שונים שמובילים לכך שכל ציבור רוצה לשמור על אופיו שלו.
אם אני טועה בהסתכלות, אשמח למענה.
אם הנושא הוא באמת עניני, אי התאמה בלי קשר לעדתיות, יש מכל העדות כאלו שמתאימים לסגנון ולקו של הישיבה וכאלו שלא מתאימים, אין בעיה. השאלה שלנו היא לגבי ספרדים שמנטלית הם כשכניהם ואחיהם האשכנזים, שני ילדים למדו יחד בתלמוד תורה שמונה שנים, ועשכיו כשבאים לישיבה קטנה האחד מתקשה יותר להתקבל.
השאר תגובה