ביטחון על דבר שלמעלה מהטבע / שמירת קדושה

ובכן.
א. הזריקות מאוד עוזרות. לא רק שאין זרע בכלל (הגוף לא מייצר), אלא גם שהיצר נחלש מאוד מאוד (אין בכלל סיטואציה של חלומות "מיניים", כי המשיכה חלשה).
ב. מבחינתי יש לי משיכה חלשה ללא הנאה. כלומר, אם אסתכל על אשה, גם לא צנועה, לא תהיה לי הנאה. אבל כן יש לי "מגנט" חלש להסתכל, למרות שאין לי מזה שום הנאה, ולא שום מחשבות מיניות.
ג. ה"מגנט" הזה, למרות שהוא חלש, מציק לי מאוד, לא בגלל שהוא גורר הנאה או "זקפה" (הוא לא גורם. אני בכלל לא יכול להגיע לזקפה, כי אין לי הנאה מינית), אלא כי זה "סתם" מגנט שמבלבל לי את הראש ללא תועלת וללא תכלית.
ד. אני רוצה להתפלל לה', וכן להתחזק בביטחון בו, שלאור כך שאני לוקח זריקות שמסרסות אותי, אז הייצר ייעלם כליל. ללא שיירים כלשהם. וזו היתה שאלתי – האם מותר לי להתפלל ולבטוח בה' שהזריקות תגרומנה לי שהייצר ייעלם כליל – שלא יישאר לי אפילו מגנט חלש לנשים , למרות שזה מגנט שאין בו הנאה כלשהי, אלא רק "רפלקס" כזה… כי נפשית אני לוקח את זה קשה – כי המבט שלי על נשים כיום שונה מאוד מהמבט של גברים אחרים לנשים. זה לא מבט של הנאה או תאווה, אלא של הערכה. ולכן אני מקנא בהן – עד כדי רצון התאבדות – שהן חופשיות לגמרי ללא מגנטים וללא שום "שיירי ייצר", ואילו אצלי זה קיים ללא תכלית. אני לא יכול להסביר כאן את הכול, אבל לפעמים זה מגיע לי לרצון התאבדות, כי זה מאוס בעיניי, ודווקא בגלל שזה כל כך חלש, אז אני מבין בשכל כמה זה "מטומטם" ו"שטותי" ואני לא יכול לשאת את המגנט-נטול-ההנאה הזה.
ה.. השאלה: האם אדם שמייחל לפעמים להתאבד בגלל רפלקס כלשהו, ובמצב שיצר העריות אצלו חלש ברמה טוטאלית, אין לו זרע, ואין לו הנאה מינית, יכול להתחזק באמונה ובתפילה שהזריקות תפעלנה לסלק ממנו היצר לגמרי – כולל הרפלקסים למיניהם – על מנת שלא יתקצרו חייו – ולו בגלל הדיכאון החמור שזה גורם לו.

לא הסברתי עצמי, אלא רק על קצה המזלג, אני מקווה שזה מספיק בשביל לענות לי תשובה. אם לא – ארחיב יותר בתגובה הבאה