שאלה:
לרב שליט"א שלום רב,
אני בד"כ בהושענא רבה קוראת את כל ספר תהילים, השנה יש לי הרבה אורחים ואני יצטרך לבשל הרבה ולא יהיה לי זמן לקרוא את כל הספר, האם אני צריכה לעשות התרת נדרים או שההתרה שעשיתי לפני ראש והשנה מועילה גם לזה? גמר חתימה טובה.
תשובה:
כיון שלא קיבלת את זה עלייך בנדר, אלא שזו הנהגה טובה שנהגת ולא עשית תנאי שיהיה בלי נדר, מועילה לזה ההתרה של ערב ראש השנה הכוללת לאחריה מודעה של ביטול הנדרים גם מכאן ולהבא, כך שלכתחילה לא חל עליך הדבר כנדר ככל שמראש אמרת התרה זו גם בשנים קודמות. אבל אם לא אמרת התרת נדרים בשנים קודמות ההתרה של השנה אינה מועילה כיון שיש חיוב לפרט את הנדר, ההתרה הזו מועילה רק לנדרים שנשכחו מאיתנו.
אם תוכלי לקיים מנהג טוב זה גם השנה ולהתארגן עם הבישולים קודם, ודאי טוב.
שנה טובה.
"ההתרה הזו מועילה רק לנדרים שנשכחו מאיתנו."
שלום וברכה, רציתי לדעת אם אני לא חשבתי באמצע ההתרה על ההנגהות טובות ( לדוגמא הספקים בלימוד) אם זה בגדר "שנשכחו"
אם עכשיו אתה זוכר, אז זה לא הועיל.
אם התרה למה שעשיתי שלש פעמים ( לדוגמא הספקים בלימוד) צריך את כל התנאים של התרת נדרים
* ע"י חרטה או פתח
*שאחד מהמתירים ידע למצוא פתח וכו' כמו שכתוב בהתחלת הסימן בש"ע
* "יש חיוב לפרט את הנדר", אם מספיק להגיד שאני רוצה התרה על ההספקים שנהגתי וזהו או צריך להגיד גם באיזה ספרים וגם את הכמות (לדוגמא שתי משניות)
*מה אני צריך לעשות אם אני זוכר באיזה ספרים אבל שכחתי את הכמות (לדוגמא היה לי הספק במנחת חינוך אבל לא זוכר כמה ) אם בכל זאת מועיל ההתרה
אני מדגיש שהתחלתי להגיד התרת נדרים בערב ר"ה מאוחר מאוד כי לא למדו לי זה למה יש לי שאלות
תודה רבה רבה לעזרה
מה שאתה זוכר תגיד, אין צורך בפתח של ממש הפתח הוא שלא היתה לך כוונה שיהיה חל עליך בנדר.
למה כתבתם "כיוון שלא קיבלת בנדר" ? הלא במשנה בנדרים מדובר על נדר ממש וכפי שכתב הר"ן שם שרוצה לאסור כל נכסיו על חבירו אם לא יאכל אצלו.
לא הבנתי דבריך.
היתר ביטול הנשרים מכאן ולהבא שהזכרתם מבוסס על המשנה בנדרים כג. הוסבר אביי בכג: הרוצה שלא יתקיימו נדריו וכו'
דין זה נכון גם לנדרים גמורים כפי שכתוב במשנה וכפי שהבאתי מהר"ן בפירוש המשנה ולא כפי שנשמע מדבריכם שרק לגבי קבלה טובה אם קיבלה בלא נדר.
אינני יודע אם ראית את התשובה המפורטת, אני מצרף לך את הרעיון, בגדול ודאי שמן התורה מודעה כזו אמורה להועיל, אולם ראה שו”ת מהר”י ויל סי’ ב שלא ראינו לרבנן קשישאי שסמכו על המודעא, וכ”כ בשו”ת מהרי”ט ח”א סי’ נג ומשום הטעם האמור. בערוך השולחן סי’ ריא סעי’ י החמיר בזה עוד יותר, ואמר שמודעא מועילה רק כשהיא נאמרת על פי החלטת אדם פרטי,] אבל אמירת כל נדרי או כל דבר שאדם עושה ציבורי אינה מועילה, משום שגדר המודעא היא שאחרי שאדם גילה דעתו שאינו מעונין בקיומו של הנדר נחשב כל נדר כנדרי שגגות ואינו כלום. אבל אם אמר את המודעא כחלק ממנה מקובל ללא כונה יתירה, אין בכך כדי לגלות על דעתו ואפילו בדיעבד גדול אינו רשאי לסמוך עליה. על כך שלענין מנהג טוב ניתן לסמוך על כך, ראה שלמת חיים לגרח”י זוננפלד סי’ תסז.
כמו כן, החמירו חכמי הדורות שלא יסמכו על מודעה זו כדי שלא יבואו להקל ראש בנדרים. ראה שו”ע ונו”כ סי’ ריא סעי’ ב.
השאר תגובה