שאלה:
שלום כבוד הרב :)
גילוי נאות, חילונית ללא הרהור חזרה בתשובה, אך מאוד מחוברת ליהדות. מאז ומתמיד אמנות התפילה היתה תעלומה בעיני. חיפשתי כעת תפילות לנשים, ובהרבה מקומות אומנם ניתן (וגם מומלץ) להתפלל, אך אין חובה, למעט אמירת בקשה בבוקר. מתנצלת מראש על הבורות, אך מה היא אמירת בקשה בבוקר? האם זו פשוט בקשה הנאמרת מהלב ללא נוסח קבוע?
בברכת שגשוג והצלחה,
קרן
תשובה:
שלום וברכה קרן,
אני רוצה לגלות לך סוד, ה"גילוי הנאות" באמת עדיין מכוסה גם מעינייך… לא סתם את מחוברת ליהדות ומבקשת תפילה! זה קורה משום שיש בך נשמה גבוהה החצובה מתחת כסא הכבוד, השואפת לאלוקים לתורה ולמצוות. אלא שהיא מכוסה בהרבה מאוד הרגלים, חיי חברה, מחשבות וטירדות שעדיין לא איפשרו לה לשוב לה' באמת. אבל היא עדיין נכספת, מתלבטת, וגם מציצה מבעד לחרכים ומוצאת פה ושם קצת חמצן לקיום נפשה. בעזרת ה' לא ירחק היום, והיא תתגלה, תתעצם, תתרחב ותתחמם, תאיר ותזרח לשמחת ליבך, וזה בעזרת ה' ימלא אותך סיפוק נפשי ונעימות, תחוה של קשר קרוב ואמיתי עם כל מה שמעבר..
לעצם שאלתך, בענין זה נחלקו כבר הקדמונים – הרמב"ם והרמב"ן, ומכאן הסתעפו בענין זה מנהגים שונים, כארש בנות אשכנז מקפידות על נוסח התפילה כמו הגברים ובנות ספרד פחות, ואסביר: בענין קיום מצוות עשה התלויות בזמן, כמו לולב שופר ועוד [למעט כמה יוצאים מהכלל כמו מצה בליל הסדר ועוד] יש לנו כלל שנשים פטורות. השאלה היא, האם כיון שתפילה תלוי בזמן, יש זמן מיוחד לשחרית ויש זמן למנחה או לערבית, ממילא נשים אינן בכלל, או שמא כיון שהתפילה היא בקשת רחמים, וכל אדם זקוק לרחמי הבורא, בענין זה לא חילקו בין גברים לנשים.
לשיטת הרמב"ם אכן אשה יכולה לצאת ידי חובה באמירת בקשה אישית מכל הלב, בלא נוסח קבוע, ולדעת הרמב"ן יש לומר את נוסח התפילה.
בכל מקרה מומלץ לכל אשה לומר את נוסח התפילה, לא רק בגלל דעת המחייבים, אלא בגלל שנוסח זה יש בו הגיון וטעם, וחכמים ראו שבני אדם אינם בקיאים בדרך לפנות לבוראם, הן מבחינת פירוט צרכיהם הן מבחינת השילוב בין שבח והודיה לבקשה, ולכן תיקנו נוסח זה, ואם כן ודאי כדאי ללכת בדרכם.
יום מוצלח ומבורך, ושיתקבלו התפילות.
מקורות:
משנה ברורה סימן קו ס"ק ד
שהיא מ"ע וכו' – כ"ז לדעת הרמב"ם שרק זמני התפלה הם מדברי סופרים אבל עיקר מצות תפלה היא מן התורה שנאמר ולעבדו בכל לבבכם איזו עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפלה אלא שאין לה נוסח ידוע מן התורה ויכול להתפלל בכל נוסח שירצה ובכל עת שירצה ומשהתפלל פ"א ביום או בלילה יצא י"ח מן התורה וכתב המ"א שע"פ סברא זו נהגו רוב הנשים שאין מתפללין י"ח בתמידות שחר וערב לפי שאומרות מיד בבוקר סמוך לנטילה איזה בקשה ומן התורה יוצאות בזה ואפשר שאף חכמים לא חייבו יותר אבל דעת הרמב"ן שעיקר מצות תפלה היא מד"ס שהם אנשי כה"ג שתיקנו י"ח ברכות על הסדר להתפלל אותן שחרית ומנחה חובה וערבית רשות ואף על פי שהוא מ"ע מד"ס שהזמן גרמא והנשים פטורות מכל מ"ע שהזמן גרמא אפילו מד"ס כגון קידוש הלבנה אעפ"כ חייבו אותן בתפילת שחרית ומנחה כמו אנשים הואיל ותפלה היא בקשת רחמים. וכן עיקר כי כן דעת רוב הפוסקים וכן הכריע בספר שאגת ארי' ע"כ יש להזהיר לנשים שיתפללו י"ח ונכון ג"כ שיקבלו עליהן עול מלכות שמים דהיינו שיאמרו עכ"פ שמע ישראל כדאיתא בסימן ע' ויאמרו ג"כ ברכת אמת ויציב כדי לסמוך גאולה לתפלה כמו שכתב המ"א בסימן ע' וכ"ז לענין שחרית ומנחה אבל תפלת ערבית שהוא רשות אף על פי שעכשיו כבר קבלוהו עליהם כל ישראל לחובה מ"מ הנשים לא קבלו עליהם ורובן אין מתפללין ערבית. ותפלת מוספין בצל"ח כתב דפטורות אבל בספר מגן גבורים פסק דחייבות עי"ש:
