תפילה לפני העבודה או אחריה

עכשיו הנץ בשעה 6:18 אצלי..עוד שבוע כבר יהיה בשעה 6:25 וכן אלה עד שישנו את השעון לשעון חורף…
בכל מקרה ראיתי הלכה בקיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף שהוא כותב ככה

מי שממהר בבוקר לעבודתו, ואינו יכול להמתין להתפלל במנין, כי במנין מתפללים מאוחר יותר, ואינו יכול להתעכב, ורוצה ללכת בבוקר למקום עבודתו, ואחר כך יעשה הפסקה ויתפלל במנין קודם שיעבור זמן תפלה, לכתחלה אין לעשות כן, דמאחר ואלמלא שאותו מקום הוא מקום עבודתו, לא היה נוסע לאותו מקום, ממילא ניכר הדבר שנוסע לצורך עבודתו קודם התפלה, והוי בכלל להתעסק בצרכיו שאסור קודם התפלה. ולכן יתפלל ביחידות בביתו קודם שילך לעבודתו, ובשעת ההפסקה ילך [היכא דאפשר] לשמוע קריאת התורה ויענה לקדיש וקדושה. אולם אם יהיה לו יישוב דעת יותר בתפלה עם הצבור, מותר שיסע מחוץ לעיר למקום עבודתו להתפלל שם. [ילקוט יוסף, סימן פט, הערה לה, במהדורת תשס"ד: תפלה כרך א', עמוד קא. שאר"י ח"ב עמוד רעט].

דומה למקרה שלי לא?

לכאורה לדעת הרמ"א נראה שיותר נכון- ,במה שכמע"ת שליט"א פסק כדרך השלישי,-שיגיד את ברכת השחר לפני העבודה.
וכהיכא תמצי לפתרון,-אולי אפשר להתישב עם הנהלת המוסד, להסביר להם הבעיה,ואולי כאוהבי ד' ועובדיו -יסכימו לעשות חוזה עבודה חדש,שבו הנהג החשוב ונעלה יקבל תשלום כפול על הסעת התלמידים בחזור הביתה בצהריים,ואילו הוא יהיה מוכן בהתנדבות ומצוה רבתית להעניק להם ולהוריהם החסד להסיעם בבוקר למוסד.וממילא במקום מצוה בשעה הנצרכת מאוד וכעוסק במלאכת שמים ובפרט שאומר קודם לזה ברכות השחר וגם סוף סוף מאחר והוא גם במצב שכאין שומרים עליו על ההגעה למוסד שמחכים לתלמידים היקרים,גם בנוסף אפילו 'אתי לאמשוכי 'אין כאן ואפשר שחפצי שמים כאלו שמישהוא הרי צריך לעשות- מותרים דלא נמשכים זמן רב.ובעצם החוזה,זוכרני שכעין זה נהג הגאון הגדול ראש הישיבה הרב שמואל אויערבך זצ"ל שלפני שפתח הישיבה, סיכום בחוזה שמשכורתו יקבל מהישיבה רק בגין כל מה שחותם על מכתבים,ניירות, דברים צדדיים וכו' אבל לא על עצם הלימודים.ומובן שכך היה יכול לקיים את עבודת לימוד תורתו גם לדעת הרמב"ם בלא לעשות קרדום לחפור בהם,וגם למעלה של 'יגיעת שניהם'.