שאלה:
לכבוד הרב,
בוצעה קנייה בחנות רהיטים ובסופו של דבר העסקה בוטלה מהצד שלהם (בגלל שהם החליטו שהבחירת חומרים לרהיטים לא החלטית מהצד שלנו, ופחדו מבעיות בהמשך).
ניתנו להם צ'קים והם חייבו דמי ביטול של 2.5 אחוז (סכום של קרוב ל-450 ש"ח).
לפי ההלכה וגם לפי החוק אין להם התר לגבות את הסכום הזה (בקו הלכה כך אמרו שהחוק קובע במקרה הזה), ובוודאי כאשר הם אלה שייזמו את הביטול בפועל.
יש כמה ארגונים שעוזרים לצרכן, אבל הם לא הצליחו לעזור לקבל את הסכום בחזרה.
הבעלים של החנות הוא גוי.
השאלה, אם ידוע שהסכום נגבה שלא כחוק אם אני פונה על סכום כזה קטן לדין תורה בניקוי 100 ש"ח על עצם הפנייה ועוד ביזבוז יום עבודה לפחות, כאשר סיכוי גבוה שהבעלים לא יסכים לדון שם, מצד שני גם פנייה לערכאות (גם אם יש אישור לפני של בית דין) הופך את העניין ללא כדאי (לא ידוע לי אם לפי דין תורה יהיה מותר לתבוע יותר מהסכום ששולם, כי כל ההתעסקות מסביב שווה הרבה יותר).
אם כך, מה עושים, מוותרים? ואם בכל זאת הולכים קודם לדין תורה איזה סכום אפשר יהיה אפשר לבקש שיהיה כדאי להתחיל בתהליך הזה?
תודה
תשובה:
שלום וברכה,
אין להתיר פנייה לערכאות בטענה של לא משתלם. ישנה אפשרות שתתקשר למזכיר בית הדין ותאמר לו שיש לך תביעה נגד מוכר גוי, ומסתבר שלא יגיע לדין תורה, ותבקש ממנו שישלח לו הודעה אם הוא מסכים להתדיין בבית דין רבני, אם הוא יאנה בשלילה, תוכל לפנות מיד לערכאות.
בהצלחה.
מקורות:
שולחן ערוך חושן משפט הלכות דיינים סימן כו
סעיף א
אסור לדון בפני דייני עובדי כוכבים ובערכאות שלהם (פי' מושב קבוע לשריהם לדון בו), אפילו בדין שדנים בדיני ישראל, ואפילו נתרצו ב' בעלי דינים לדון בפניהם, אסור. וכל הבא לידון בפניהם, הרי זה רשע, וכאילו חרף וגדף והרים יד בתורת מרע"ה. הגה: ויש ביד בית דין לנדותו ולהחרימו עד שיסלק יד העובדי כוכבים מעל חבירו (מהרי"ק שורש קנ"ד). וכן היו מחרימין המחזיק ביד ההולך לפני עובדי כוכבים (ריב"ש סי' ק"ב). ואפילו אינו דן לפני עובדי כוכבים, רק שכופהו על ידי עובדי כוכבים שיעמוד עמו לדין ישראל, ראוי למתחו על העמוד (מרדכי פ' הגוזל קמא). וע"ל סימן שפ"ח. מי שהלך בערכאות של עובדי כוכבים ונתחייב בדיניהם, ואחר כך חזר ותבעו לפני דייני ישראל, יש אומרים שאין נזקקין לו (מהרי"ק שורש קפ"ח /קפ"ז/); ויש אומרים דנזקקין לו (מרדכי בפ' הגוזל בתרא), אם לא שגרם הפסד לבעל דינו לפני עובדי כוכבים (מהר"מ מירזברק). והסברא ראשונה נראה לי עיקר.
