שאלה:
א. האם נפסק להלכה שאפשר לשלם חוב לחבירו בשווה כסף?
ב. 1. האם לפי מה שפסק מרן השוע כרבי נתן דעביד איניש דינא לנפשיה, בעל חנות שלא מוכן לקחת בקבוקי פיקדון בניגוד לחוק שמחיבו לקבל, מותר לקחת לו מהחנות דברים בשווי המוצר?
ב. 2. האם מותר למוסרו למועצה לצרכנות?
ג. האם אדם שגזל צריך לשלם על המוצר כולל מע"מ, היות שעל המוצר משלמים מע"מ רק שזה עובר בקופה/נרשם בספרים?
תשובה:
שלום וברכה,
א. אם אין ללווה מעות יכול לשלם בשווה כסף, ואם יש לו מעות לא יכול לשלם בשווה כסף.
ב. הנדון של שעדר"נ לא קשור לכאן. כאן הנדון לתפוס מטלטלים עבור החוב כספי שהוא חייב – אם ננקוט שהמוכר חייב לקבל את הבקבוקים ולתת כסף עבור החזרת הבקבוקים, ואם לא משלם אז תופסים מוצרים כנגד החוב שחייב, וזה שייך לדין של תפיסת מטלטלים כדי לפרוע את החוב, [כמבואר בשו"ע סימן צז סעיף ט"ו] ולא שייך לדין שעדר"נ.
אלא שמסתבר שהמוכר לא חייב לקבל את הבקבוקים בחזרה, כיון שהחוק של החזרת בקבוקים עדיין לא תקף בכל המקומות, ובהרבה מקומות המוכרים לא מסכימים לקבל בקבוקים. אם החוק יתפשט אז יש מקום לומר שבקבוקים שנרכשו באותה חנות חייב המוכר לקבל ולשלם עבורם את דמי הפיקדון, כיון שע"ד נעשה המקח שהקונה יכול להחזיר את הבקבוקים ולקבל החזר כספי. אבל בקבוקים שלא נרכשו באותה חנות לעולם אין אפשרות לפי הלכה לחייב את המוכר לקבל את הבקבוקים, כיון שלא נרכשו אצלו ואין הלכה שקובעת שהמוכר יהיה חייב לקבל בקבוקים שלא נרכשו אצלו.
בכל מקרה אסור למסור למועצה לצרכנות כיון שעלול לסבך אותו. וכל תביעה יש לעשותה בבית דין תחילה.
ג. מזיק חייב לשלם את המחיר כולל מע"מ כיון שהמחיר שנמכר הוא כולל מע"מ, מה שבקופה מפרידים את המע"מ מהקרן זה לצורך חישוב בלבד, אבל המוכר מוכר במחיר של כולל מע"מ, וזה המחיר שנמכר בשוק.
בהצלחה.
