שאלה:
שלום וברכה.
בבית כנסת אצלנו יוצא לעיתים תכופות [ קשה להסביר את הסיבות…] שהמזגן לא דולק בשבת בבוקר, וכשזה קורה הולך אחד המתפללים וקורא לגוי שמדליק את המזגן, אחד המתפללים מקפיד בכל פעם שזה קורה לצאת מבית הכנסת מכיוון שהוא לא רוצה להינות ממעשה הגוי, שאלתי היא, א. האם מותר לומר לגוי להדליק את המזגן אם מאוד חם בבית כנסת. ב. במידה ואסור [כגון שלא כל כך חם] האם אסור להישאר בבית כנסת בכדי לא להינות ממעשה הגוי. [אולי זה לא נחשב הנאה]
תשובה:
שלום וברכה
נחלק את השאלה לשתים: האם מותר לומר לגוי להדליק את המזגן, זה בהחלט לא פשוט, מי שסומך להקל בזה לצורך מצוה דרבים ובשעת הדחק יש לו על מה לסמוך, אבל ודאי שאין להתנהל כך לכתחילה ויש לעשות הכל כדי שאותן סיבות שלא פירטת יבואו על פתרונן והמזגן ידלק מעצמו כמו בכל מקום יהודי. אבל לצאת מבית הכנסת ודאי לא צריך, כיון שיש מתירים לבקש מהגוי.
מקורות:
אנחנו מתייחסים כרגע למזגן כמלאכה דאורייתא כמו שסבר החזון איש וכמו שהחמיר האגרות משה ורבים חששו לדבריהם, יש שהקלו שדינו כדרבנן, ואז זה יותר קל, כי זה שבות דשבות לצורך מצוה. בענינינו, הרמ"א סימן רעו סעי' ב כתב:
י"א דמותר לומר לא"י להדליק לו נר לסעודת שבת משום דסבירא ליה דמותר אמירה לא"י אפי' במלאכה גמורה במקום מצוה (ר"ן ס"פ ר"א דמילה בשם העיטור), שעל פי זה נהגו רבים להקל בדבר לצוות לא"י להדליק נרות לצורך סעודה, בפרט בסעודת חתונה או מילה, ואין מוחה בידם. ויש להחמיר במקום שאין צורך גדול, דהא רוב הפוסקים חולקים על סברא זו וע"ל סי' ש"ז.
יש כאן ההיתר של הכול חולים אצל חום (מנח"י)
בפוסקים מאוד מאוד פקפקו בזה, האם כשם שאמרו הכל חולים אל צינה כך גם בחום, ובעיני הוא דבר תמוה עד מאוד, צינה עינינו הרואות שגורמת מחלה, חום אינו גורם חולי, אולי צריך לשתות יותר לעיתים תכופות, זה בודאי מציק ולא נעים, אבל איזה חולי יש כאן? 42 מעלות ניחא אבל סתם קיץ סטנדרטי…
אולי פחות מצוי, אבל מנסיון אישי כן
נסיון אישי הכוונה, יום קיץ סטנדרטי, ישיבה בבית ולא מאמץ תחת כיפת השמים, ונגרם חולי. מסתמא נדיר וקשה לבנות על זה היתר.
השאר תגובה