האם מותר לומר פסוקים שלפני הלימוד, בתשעה באב? כמו"כ מה דין אמירת פסוקים שלאחר תפילת שחרית, פס' שלאחר עטיפת הטלית והנחת התפילין. לגבי מי שצריך לעשות הבדלה על יין הדין שאינו אומר את הפסוקים.
תשובה:
לא אומרים פסוקים.
רבני בית הוראה
הצטרף לדיון
תגובה 1
מצאתי בפסקי תשובות: (סי' תקנד אות ד). "שו"ע: ומותר לקרות כל סדר היום ופרשת הקרבנות ומשנת איזהו מקומן ומדרש רבי ישמעאל. ואומרים אח"כ קדיש דרבנן, ובמ"ב (סק"ז מהרמ"א סי' תקנ"ט סעי' ד') שאין לומר פיטום הקטורת שאינו מסדר היום, אמנם אלו האומרים אותו בקביעות אומרים אותו גם היום לפני ואחרי התפילה, וכן גם שאר ענינים הרגיל לומר לפני ואחרי תפלתו בכל יום כגון שש זכירות ואני מאמין.
ומצינו מנהגי כמה קהלות כדברי הט"ז (בדברי הרמ"א) ולא שינו את סדר השיעורים שהם לחם חוקם בכל יום ויום במשך ימות השנה כגון פרשת התשובה והמן וכו' וחק לישראל וכיוב"ז, ועשו זאת לאחר חצות היום לעת מנחה, אמנם כאמור בשעה"צ (סקי"א) שהכרעת הפוסקים כהמג"א שיש להשלימם למחרת ולא לאומרם בט"ב". (אילו היתה פשרות להדגיש, הייתי מדגיש לך את תורף הדברים). בכ"א מכאן רואים שגם למשנ"ב, מה ששייך להשלים מחר ישלים מחר, אחרת יכול לאומרם אף בט"ב.
מצאתי בפסקי תשובות: (סי' תקנד אות ד). "שו"ע: ומותר לקרות כל סדר היום ופרשת הקרבנות ומשנת איזהו מקומן ומדרש רבי ישמעאל. ואומרים אח"כ קדיש דרבנן, ובמ"ב (סק"ז מהרמ"א סי' תקנ"ט סעי' ד') שאין לומר פיטום הקטורת שאינו מסדר היום, אמנם אלו האומרים אותו בקביעות אומרים אותו גם היום לפני ואחרי התפילה, וכן גם שאר ענינים הרגיל לומר לפני ואחרי תפלתו בכל יום כגון שש זכירות ואני מאמין.
ומצינו מנהגי כמה קהלות כדברי הט"ז (בדברי הרמ"א) ולא שינו את סדר השיעורים שהם לחם חוקם בכל יום ויום במשך ימות השנה כגון פרשת התשובה והמן וכו' וחק לישראל וכיוב"ז, ועשו זאת לאחר חצות היום לעת מנחה, אמנם כאמור בשעה"צ (סקי"א) שהכרעת הפוסקים כהמג"א שיש להשלימם למחרת ולא לאומרם בט"ב". (אילו היתה פשרות להדגיש, הייתי מדגיש לך את תורף הדברים). בכ"א מכאן רואים שגם למשנ"ב, מה ששייך להשלים מחר ישלים מחר, אחרת יכול לאומרם אף בט"ב.
השאר תגובה