שאלה:
שלום, רציתי לשאול אם אפשר לעשות לי סדר בענין מסויים גם מבחינה הלכתית וגם מבחינת התנהלות במצבים שונים.
ברור לי שלכתחילה צריך שיהיו 9 שומעים בעת תחילת חזרת השמו"ע, היינו 9 אנשים שכבר התפללו. לפעמים קורה שנקלעים למנין שמתחיל לעשות חזרת הש"ץ ברגע שיש 7 שומעים, והשאר עדיין מתפללים. האם זה בסדר? אם לא, האם להשאר ולענות כרגיל אמן או לעזוב במחאה? והאם כל 3 התפילות יש להן אותו דין (בערבית אין חזרה אבל יש קדיש).
שאלה דומה, כל מה ששאלתי עד כה נוגע לאנשים שהתפללו וכעת מתחילים חזרת הש"ץ. אבל מה אם רוב המתפללים עדיין בתפילת לחש וה3 או 4 שכבר סיימו רוצים לקרוא לעוד 3 מבחוץ שכבר התפללו בכדי שהש"ץ יוכל להתחיל/ להגיד קדיש אם מדובר בערבית.
מה הדין כנ"ל, האם זה בסדר בדיעבד?
תשובה:
שלום וברכה
ראשית יש כאן שני נושאים, מבחינת המתפללים שבמנין, מספיק שיש ששה שומעים, ואפשר לצרף להם עוד ארבעה שומעים שלא מתפללים עמהם, [בשונה מתפילת שמונה עשרה שצריך עשרה מתפללים יחד], אבל מבחינת אם די בששה או שבעה עונים והשאר באמצע שמונה עשרה, יש בזה מחלוקת ויש חילוק בין חזרת הש"ץ לקדיש. מעתיק לך מה שכבר כתבתי בעבר:
מן העיון בדברי השו”ע סי’ קכד ומשנה ברורה נראה, שכדי להתחיל חזרת הש”ץ יש להמתין לעשרה שומעים, ואם לא כן “קרוב ברכותיו להיות לבטלה”. ואילו לענין אמירת קדיש די בתשעה שומעים ויש מקילים אף בשישה. אולם, יש מהפוסקים שהקילו אף לענין חזרת הש”ץ כמו בקדיש ולדעתם השו”ע חזר בו מדבריו. על ביאור המחלוקת וההכרעות השונות ראה מה שכתבנו כאן.
