שאלה:
שלום רב לכם רבנים יקרים,
בעקבות שו"ת באתרכם אני לומד עוד ועוד מנושאי היום יום של האדם. נפגשתי כאן גם עם הקפדות הלכתיות בנושא כשרות של עלים ירוקים והדרכים לנהוג בם.
אני לא כל כך יודע איך המנגנונים של הרבנות הראשית עובדת, אני מציין זאת כי מרגיש שיש ציבור שנופל בין הכסאות בכל הקשור לתובנות שלו על כשרויות.
אזרחי ישראל מעדיפים ברוב רובם מוצרים כשרים בדרגות אלו ואחרות (ב"ה), בשביל יהודי חילוני לצורך העניין ואפילו למסורתי או לבעל התשובה בתחילת דרכו לגשת לאחת מרשתות המזון הגדולות בארץ שאיננה פתוחה בשבת ואיננה מוכרת טרפות ושרצים היא כשרה לכל דבר.
לאחר "הסתובבות" סביב הנושא של עלים ירוקים, למשל חסה שנפוצה כמעט בכל בית ובכל סלט של יום שבת, להבנתי בכל קילו של חסה ללא פיקוח הלכתי על חרקים יש 200~300 חרקים בינהם זנים שלא ניתנים לאיתור וסילוק.
בהינתן נתונים אלו, ולאור העובדה שאכילת חרקים נחשבת במהותה עבירה חמורה לא פחות וכנראה יותר מאכילת בשר חזיר.
אני מרגיש בתחושה חמוצה שהרבה יהודים נופלים בין הכיסאות בתוך חוסר ההבנה, ואפילו על גבול הנופלים קורבן לתעתוע בכך שכותבים על האריזה ללא חשש טבל, עורלה מעשרות וכו.
הרי כבר הבנו שהיהודי החילוני המצוי כמעט לא יודע להבדיל בין סוגי הכיפות, אם כן בהשוואה לכשרויות מה לו/לה להתעסק בעודף נתונים כשכתוב ללא פיקוח על חרקים יש לשטוף ולבדוק? מבחינתם זה נתון להחמרה בלבד.
אני מתמודד עם השאלה כיצד למנוע עתידית נסיגת מידות טובות מציבור שהכי צריך הצלה, בהינתן שחכמינו לימדו על המידות שנאחזות מאכילת מאכלות אסורות.
איך מתקננים גלגל הצלה עבור אותם צרכני רשתות מזון, או לחילופין איך מתקנים את המציאות הזו שיש מוצר שהוא כל כך "גולמי" בלשון המעטה ושאינו ראוי לצריכה בכסות של כשר עבור ציבור תועה?
מחילה מזמנכם על האריכות ותודה רבה מראש להתייחסותכם.
תשובה:
שלום וברכה
אכן הערת הערה נכונה, יש כאן מכשול גדול, וחשוב לציין שזה לא קשור לכשרות כזו או אחרת, גם בחנות כשרה למהדרין יכול להמכר כרוב שאינו מגידול מיוחד, כיון שבאופן עקרוני הוא ניתן לנקיון ביתי [בשונה מחסה למשל או עלים קטנים שלא ניתן כמעט לנקות בבית ולכן זה לא ימכר בחנויות מהדרין]. למרות שברור הדבר שאדם כמו זה שתיארת לא יודע לנקות כרוב כמו שצריך ולא יטרח בטירחה המרובה הכרוכה בכך… אולי באמת כדאי לפנות לגופי הכשרות ולהציע שיכתבו באותיות קידוש לבנה שכמעט לא ניתן לנקות ירקות אלו, ולא מומלץ לצרוך אלא בתנאים מאוד מסויימים של ניקוי וטחינה וכדומה…
אני זוכר מימי ילדותי שלא היו ירקות עלים מגידול מיוחד כלל, ולא עלו ירקות אלו על שולחנם של בני התורה בכל ימות השנה, לחלוטין, לא ידענו מה טעמו של סלט חסה או כרוב!
רק בערב פסח היו קונים חסה, וחלק מאוירת הפסח היה כאשר אבא היה עומד בחלון מול אור השמש ובודק את עלי החסה במשך כמה שעות אחד אחד בשביל אכילת המרור. כמובן לאחר השרייה בחומץ וכו'… והיו שגם על בדיקה כזו של כמה שעות לא סמכו, ואכלו רק את הקלח, או שאכלו רק חזרת וכו'…
אבל דג עם כוסברה או סלט עם שמיר, מי הכיר בכלל??
