שאלה:
שלום כבוד הרב.
כידוע, לגבי בדיקת חרקים במזון (פירות, ירקות עלים וכו׳), יש לבדוק את המאכלים כדי לוודא אם יש תולעים בהם או לא.
ולפעמים, יש גם לנקות אותם קודם כל, על ידי השרייה במי סבון ושטיפה במי הברז למשל.
מדובר פה על מאכלים (וגם משקים, קמח, וכו׳) שיש להם שיעור של "מיעוט המצוי", וכל שכן אם יש להם שיעור של "חזקת נגוע".
אבל למדתי מרב אחד שאם מקטינים את השיעור שלהם לשיעור פחות מ"מיעוט המצוי", אז הם הופכים להיות בחזק נקיים, ואין צורך לנקות אותם או לבדוק אותם עוד.
למשל, לפי דעת המשכנות יעקב שסובר ששיעור של "מיעוט המצוי" הוא מהשיעור של 10% של נגיעה מחרקים.
אם אני לוקח מאכל מסוים שמינו נחשב כנגוע במיעוט המצוי שלו (10%) כמו החסה למשל, ואני מנקה אותו כמו שצריך, והסיכוי שישארו עדיין חרקים עליו ירד לשיעור של פחות ם-10%, אז אפשר להניח שאין יותר תולעים עליו ומותר לי לאכול אותו.
האם זה נכון?
תודה מראש.
כל טוב.
תשובה:
שלום וברכה,
עדיין צריך בדיקה אבל לא קפדנית כמו במיעוט המצוי, כיון שזה רוב התלוי במעשה ולא סומכים עליו.
ראה שו"ת אגרות משה או"ח ח"א סי' לה וכן כתב בספרו במקומות נוספים.
הרב אמר שבמקרה כזה "עדיין צריך בדיקה אבל לא קפדנית כמו במיעוט המצוי".
זאת אומרת שאפשר לבדוק אותו מאכל במהירות תוך שלוש שניות, וזהו?
תודה רבה.
למה שלוש שניות? לבדוק ביעילות האפשרית. לכן נותנים הוראות בגידול מיוחד למרות שיש חשש להשארות חרקים, להשרות במי סבון ולרחוץ בזרם חזק וכו'.
דיברתי על שלוש שניות, כי למעשה אני לא מבין מה בדיוק ההבדל בין "בדיקה קפדנית" ל"בדיקה שאינה קפדנית".
תודה רבה.
בדיקה לא קפדנית הכוונה בדיקה יעילה ככל שניתן, ולכן, גם כאשר מדובר בדבר שלא ניתן להבטיח על ידי בדיקה שאין נגיעות, די בכך המצב כזה.
השאר תגובה