לתרומות לחץ כאן

רכב שהושאל וניזוק על ידי צד ג'

שאלה:

שלום,
השאלתי רכב לחבר,
קיבלתי אותו חזרה ושמתי לב שהוא עבר תאונה קטנה וחלק מהפח התעקם.
שאלתי את החבר והוא לא שם לב שנתקע במשהו במהלך השימוש שלו ברכב או שמישהו נתקע בו, וכנראה הנזק אירע כשהרכב חנה (בזמן שהיה בשימוש אצל השואל).
האם השואל מחויב בנזק במקרה שבבירור זה אירע כשהרכב חנה (ושלא באשמתו, כי זה הרי היה יכול לקרות גם אם זה היה חונה בשימושי)?
ובמקרה של ספק?

תודה רבה

תשובה:

שלום וברכה,

שואל חייב גם באונסים, וגם אם הנזק היה יכול להיות גם בבית הבעלים חייב השואל לשלם. אם הנזק אירע תוך כדי נסיעה הרי זה כדין מתה מחמת מלאכה שפטור השואל. ואם לא ידוע אם היה מחמת מלאכה חייב השואל. ורק אם יכול להישבע שמתה מחמת מלאכה פטור השואל.

בהצלחה.

מקורות:

הרמ"א סימן שמ סעיף ג ששואל שהלך עם הבהמה והרגיש שהבהמה התחממה ואח"כ מתה הבהמה, הרי זו ראיה שהבהמה מתה מחמת השימוש, ופטור השואל כדין מתה מחמת מלאכה. והוסיף הטור, שאם לא הרגיש שהתחממה ובאמצע הדרך מתה הבהמה, חייב השואל לשלם, כיון שלא ברור שמתה מחמת הדרך ושמא הייתה שלא מחמת הדרך. והקשה הבדק הבית מדוע אם הלכה הבהמה באמצע הדרך ולא הרגיש שהתחממה שיהיה חייב לשלם, הרי הבהמה מתה באמצע הדרך ומסתמא היה מחמת הדרך. והשואל יכול להישבע שמתה מחמת הדרך ולהיפטר. תירץ הש"ך (ס"ק ז) שכדי להיפטר צריך שיוכל להישבע בבירור שמתה מחמת מלאכה, ואם לא יכול להישבע על כך, חייב לשלם. וכן הכריע הש"ך בסימן רצא ס"ק מד שאם יש ספק על שומר חייב לשלם. אלא שבקצות סימן שמ ס"ק ד הביא מחלוקת כשיש ספק בחיובו של שומר האם חייב לשלם. ונראה שקשה לומר קי"ל כדעת הקצות כיון שלדעת הקצות יש מחלוקת. והביא תשובת מים עמוקים שסובר ששומר שטוען איני יודע לכו"ע חייב לשלם. וראה בנתיבות (ס"ק ז) שביאר לשכו"ע חייב לשלם כשיש ספק בחיוב שומר. ולפי דעת החזו"א (חו"מ סימן ה אות ו) ששומר שלא נשבע חייב לשלם. וכן נראה שהכריע הפתחי חושן (פיקדון ושאלה פ"י הלכה יא). ומאחר ורוב מניין ורוב בניין של הפוסקים לחייב בזב אין לומר קי"ל ולהיפטר. 

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. שלום
    לא הבנתי מה שייך כאן מתה מחמת מלאכה אם האוטו היה מפסיק לעבוד בפתאומיות אז מובן
    אבל הוא כותב שמישהו פגע באוטו זה שייך למתה מחמת מלאכה ?

  2. הראשונים נחלקו בביאור הפטור של 'מתה מחמת מלאכה' דעת הרמב"ן שאם החפץ ששאל לא עומד בתנאי השימוש פטור השואל. ולכן רכב שהתחמם והפסיק לנסוע פטור השואל. אבל תאונה שאחר נקע בכביש הוא נזק חיצוני שלא קשור לשימוש ברכב, ולא נכלל בפטור שלמתה מחמת מלאכה אלא הרי זה אונס שחייב השואל. מאידך דעת הרמ"ה שפטור מחמת מלאכה הוא כל נזק שנעשה בשימוש שלשמו הושאל החפץ, וכיון שהשואל שאל רכב לנסוע בכבישים, המשאיל ספג על עצמו את התאונות שיהיו בדרך, ולכן גם על נזקים שמצויים בדרכים פטור השואל. השו"ע סימן שמ סעיף ג פסק כשיטת הרמ"ה שפטור. והרמ"א חולק וסובר לחייב כשיטת הרמב"ן, וכן הכריע הש"ך. (שו"ת מנחת יצחק ח"ב סימן פח. ובפתחי חושן שאלה פ"י הערה כב) ולפ"ז אם אירע תאונה דרכים שלא באשמת השואל כלל – לדעת השו"ע פטור השואל.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל