שאלה:
שלום וברכה
בצרפת זמן צאת הכוכבים במוצא"ש ליל חג השבועות חל בשעה 23:12 בלילה עם תוספת שבת.
השאלה הנשאלת, האם אפשר לקדש על הכוס בזמן בין השמשות כעשרים דקות/ שלושים דקות לאחר השקיעה שהיא בשעה 22 בלילה.
תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה
כפי המבואר בשו"ע ומשנה ברורה בתחילת סי' תצד, נהגו בליל שבועות לאחר ולא לקבל יום טוב לפני צאת הכוכבים כדי לקיים דין "תמימות". אמנם נחלקו הפוסקים אם האיסור הוא רק לגבי קידוש וסעודה או גם לגבי תפילת ערבית, השל"ה והמגן אברהם התירו להתפלל קודם צאת הכוכבים והט"ז החמיר בזה, אבל לגבי הקידוש הכל מודים שממתינים לצאת הכוכבים, ומנהג העולם להחמיר בזה גם לגבי ערבית.
מקורות:
פרי מגדים אורח חיים משבצות זהב סימן תצד הקדמה: מאחרין כו'. עיין ט"ז. בתשובת משאת בנימין בסוף הספר [חידושי דינים] דין ד' באו"ח שממתינין בקידוש עד הלילה. ומכל מקום יראה דגם בערבית ממתינין, כמו שכתב הט"ז ז"ל, דהא באבילות ונדה יש אומרים אם התפללו הקהל ערבית שכבר עשאו לילה כו', א"כ הא בעינן תמימות מ"ט יום, וכשמתפלל ערבית ומזכיר בתפלה יום השבועות מבעוד יום הרי חסר ממ"ט יום. ועיין שו"ת משאת בנימין שם בשם מורו מהרר"ש השני ז"ל, יע"ש. ועיין סימן רע"א במ"א [ס"ק] א', ועיין אליה רבה [כאן, ס"ק] ג', יע"ש. ומצינו למידין בפסח וסוכות ליל א' ובשבועות ליל א' בקידוש ממתינין עד הלילה, דאין קידוש אלא במקום סעודה, ואסור לאכול קודם הלילה, עיין סימן תרל"ט בשו"ע [סעיף ג] דומיא דמצה דבעי בערב תאכלו. ועיין סימן תע"ב בט"ז [ס"ק א] ומ"א [ס"ק א], וי"ל כי אין קידוש אלא במקום סעודה, דומיא דספירה בסימן תפ"ט במ"א אות י"ד דבביתו סופר ואח"כ מקדש. וקידוש בשמיני עצרת עיין סימן תרס"ח בט"ז [ד"ה כתב] למהרש"ל ז"ל [שו"ת סימן סח] ממתין עד צאת הכוכבים, דאם לא כן צריך לברך לישב בסוכה. והט"ז [שם] חולק, יע"ש, ואי"ה שם יבואר. ולהתפלל ערבית יכול מבעוד יום בפסח וסוכות, מה שאין כן בשבועות להט"ז מאחרין ערבית ג"כ שיהיו תמימות. בליל ב' משום ספיקא דיומא כהאי גוונא זה טעות, דהא אין מונין ביום א':
