שאלה:
ב"ה , לרב הגאון שלום וברכה.
מקרה שהתרחש בכיתתי, תלמידים בני 11 (כיתה ו')
ראובן התארח אצל שמעון, ורצו לאכול משהו. שמעון התקשר לאמא שלו (שהייתה באותו הזמן בעבודה) וביקש שהיא תזמין להם שווארמה מהכרטיס אשראי שלה. והיא הזמינה לשניהם שווארמה לבית. (לבית של שמעון). מספר ימים לאחר מכן, שמעון ביקש מראובן תשלום על השווארמה. ראובן מסרב לשלם וטוען שבגלל שלא היה מה לאכול אצלו אז הם הזמינו אוכל מטעמי נימוס והוא לא חשב שהוא צריך לשלם על זה. וגם שמעון לא אמר לו לפני שהזמינו שווארמה, שישלם לו על זה כשיהיה לו כסף. שמעון טוען שהוא שילם לאימא שלו את הכסף על ההזמנה שהיא עשתה להם, מהדמי כיס שלו.
נשמח לדעת עם מי הדין, תודה מראש.
תשובה:
שלום וברכה,
שאלה יפה!
נחלקו הפוסקים האם ראובן חייב לשלם על האוכל שאכל בביתו של שמעון כאשר לא דובר על תשלום מראש. ומספק לא ניתן לחייב את ראובן לשלם. ואם ראובן יכול לאכול בבית הוריו בחינם לכו"ע אינו חייב לשלם לשמעון על האוכל שאכל בביתו כיון שלא דובר על תשלום.
בהצלחה.
מקורות:
יש לדון בנתינה בסתם האם היא מתנה או מכירה. הקצות סימן (שסג ס"ק ט) הביא שנחלקו הראשונים בדבר: לדעת הרשב"א נתינה סתם היא הלוואה ולא מתנה, אולם דעת הר"ן שנתינה בסתם היא מתנה. ובשו"ע מצאנו בזה סתירה בשני פיסקי הרמ"א שבסימן רמו סעיף יז הביא הרמ"א את דברי התרומת הדשן שפסק שאם אמר לחברו אכול עימי ולא דיבר על תשלום, שיכול אח"כ לדרוש ממנו תשלום. ולכן מאכיל את חתנו בביתו ולא דיברו על תשלום, שיכול לתבוע ממנו תשלום. ובסימן שסג סעיף י הביא הרמ"א את דברי הרשב"ץ שאם אמר לחברו דור בביתי שלא יכול לתבוע שכר, מאחר ולא דיבר איתו על תשלום מראש. וכתבו הפוסקים שכיון שיש מחלוקת בדבר המוציא מחברו עליו הראיה. והוסיף בפת"ש (שסז ס"ק ז) שנראה מדברי הש"ך שצידד יותר לדעת הרשב"ץ שפטור. ועל כן אם הזמין את חברו לביתו [ולא למסעדה] והאכילו ולא דיבר עימו על תשלום לא יכול לתבוע מחברו שישלם לו.
עוד כתב הש"ך (רמו ס"ק יא) שאם לאורח יש מקום לאכול בחינם, לכו"ע אינו חייב לשלם לו. ולכן אם ראובן יכול לאכול בבית הוריו בחינם, לכו"ע לא יכול שמעון לתבוע תשלום עבור המנה שהזמין לו.
