שאלה:
האם הדסים שגדלו בשדה נכרי בא"י יש קדושת שביעית לעניין בשמים להבדלה או למצות ארבעת המינים,האם לדעת המחמירים כשיטת החזו"א זה תלוי אם יש בהם ריח או אין בהם ריח (אם לא מלמלים אותם בידיים) או אם מגדלים אותם לשם מצות ארבעת המינים האם דינם כפירות שבעית ,הם דינם כיבול נכרי?
תשובה:
לגבי הדסים, בשו"ת מנחת יצחק ח"ו סי' קל מצדד שאם הם ניטעו לשם ריח יש בהם קדושת שביעית, יש להניח שגוי נוטע לריח ולא למצוה או לנוי. אמנם יש כאן את הדיון הרגעיל בפירות נכרי בארץ ישראל אם יש בהם קדושת שביעית… ולכן כאן שכלל לא ברור החיוב מסתבר שיש להקל יותר.
יום מבורך.
יש הדסים משולשים מגידולי נכרים שמגדלים אותם במיוחד למצות ארבעת המינים, האם יש חשיבות לכך ודינם כמו פירות שביעית מיבול נכרי שצריך לנהוג בהם קדושת שביעית לדעת המחמירים
אם זה ניטע למצוה ולא לריח אין בהם קדושת שביעית.
אני מבין שלשיטת הב"י שאין קדו"ש בגידולי נכרי אין נפ"מ אם ניטעו לריח או למצוה ,בכל מקרה אין בהם קדו"ש ומותר להריח בהם בהבדלה במוצ"ש ואין צורך לשמור על קדו"ש.
ככל שאין בהם חשש ספיחין.
בהדסים חשש ספיחין?
והאם לדעת הסוברים שבבשמים שיש בהם ריח יש קדו"ש האם לצורך הבדלה במוצ"ש מותר למלול את ההדסים בידים כדי להריח בהם או שבכך שמשפשפים ומועכים אותם בידים מפסידים אותם ולא נשאר בהם ריח אח"כ וממילא לאחר שפג ריחם אין בהם יותר קדושת שביעית
לכאורה אין ספיחין.
אם כך הוא השימוש בהם – מותר. משום מה בהדסים שאני מכיר אין ריח כל כך…
השאר תגובה