שאלה:
אבי היה צריך סכום כסף מסויים שלא יכל להביא משום מקום אחר ויצא שאני בתור ביתו הגדולה נאלצתי לעזור לו,הוא רצה שאני ייקח הלוואה מהבנק שלי בשבילו וכל חודש הוא יפקיד לי את הכסף בחשבון ככה שיירד ישירות להלוואה.מספר שאלות בנושא -1)האם יש פה איסור הלוואה בריבית מהבחינה שלי ?(כי לא אני לוקחת את הריבית אלא הבנק בלבד ולי אין שום קשר להחזר).2)ההחזר הוא 1618.56 אגורות וכל פעם הסכום של האגורות משתנה ואבא שלי מפקיד לי 1620 וכבר כמה פעמים אמרתי לו שאני מפחדת מהשקל וכמה אגורות האלה יותר שהוא מפקיד והוא ממש ממש נפגע ממני שאני הבת שלו ומסתכלת לו על שקל וכמה אגורות שמפקיד יותר והוא מבחינתו טוען שגם אם היה מפקיד לי גם אלף שקל יותר אני הבת שלו והכל הוא עושה באהבה בלי שום קשר להלוואה ,ועדיין אני לא יודעת מה כל הדבר הזה נחשב האם אני קשורה לעניין?האם הכסף ״הנותר״ נחזב כריבית?ובמידה וכל זה נכון איך פותרים את הדבר הזה ?
תשובה:
שלום וברכה,
בשאלתך ישנם שני נידונים. א. שהאבא מעגל את הסכום ומכניס שקל ומשהו יותר, על זה ניתן להקל כיון שהתוספת שמכניס זה בגלל הנוחות שלו, ולא בגלל ההלוואה. יותר נוח לו להכניס סכום עגול ולא לשלם לפי אגורות.
ב. את לקחת הלוואה מהבנק והבאת את ההלוואה לאבא שלך, והוא משלם לבנק את הקרן שהבאת לו ואת הריבית שאת צריכה לשלם לבנק, ונחלקו הפוסקים האם הריבית שאבא שלך מכניס עבורך האם נחשב לאיסור ריבית. ולכתחילה מורים שתעשי מול אבא שלך היתר עסקה. [יש לעשות שיחוזר הלוואה עם היתר עסקה]. אם אבא שלך לא יסכים, אפשר להקל כפי השיטות שאין איסור ריבית.
חשוב לדעת שיש איסור ריבית גם בין האבא לבנים כמבואר בשו"ע סימן קס סעיף ח.
בהצלחה.
מקורות:
לדעת הט"ז בסימן קע ס"ק ג אם לקח הלוואה גוי בריבית ומלווה לחברו וחברו משלם את הריבית שהוא צריך לשלם יש איסור ריבית. וה"ה אם לוקח הלוואה בריבית מהבנק לצורך אבא והאבא משלם את הריבית לבנק לדעת הט"ז יש איסור ריבית, כיון שההיתר עסקה הוא בין הלווה לבנק ולא בין האבא לבנק. אולם יש פוסקים שחולקים על הט"ז ורואים את התשלום של הריבית כתשלום הוצאות שיש למלווה. ונהגו לאסור בדבר זה, ובדיעבד שאין ברירה אפשר להקל.
