שאלה:
בס"ד
שלום הרב
אשה כשרה עושה רצון בעלה
אשה צריכה להיות מבוטלת לגמרי וללא רצונות?
האם היא צריכה לעשות כל מה שבעלה רוצה, גם כשהיא לא רוצה?
תשובה:
שלום וברכה
בודאי שלא, ואני בטוח שאף אחד לא רוצה אשה חסרת אישיות ורצונות עצמיים, הכוונה שבשונה מהתפיסה המודרנית, יש הבדלי טבעיים בין הבעל לאשה, כאשר האשה מטבעה מעונינת בבעל גברי, בעל דרך תעוזה, בעל מוביל מחליט מנווט, שאפשר לתת בו בטחון וכו', ואילו הגבר מטבעו אכן רוצה לזקוק להכרה הזו שבביתו הוא המנהיג, שכמובן קשוב לרצונות בני ביתו, ועושה הכל שכולם יהיו שמחים ומרוצים, אבל העול של לנווט ולקבל החלטות ולקבל אחריות, מוטל עליו במידה רבה. זה הטבע האנושי, ולזה הכוונה. ברור שהחלטות משותפות וכו', אבל כל אשה רוצה "גבר" כמו שכל איש רוצה "אשה". ועל הטבע היפה והטבעי הזה יש לשמור לשמחת לב כולם. שלא כמו במודרנה היום שיש נסיון כל הזמן לטשטש את ההבדלים בין המינים מבחינת אישיות וצרכים.
ברכה והצלחה ושבת שלום.
מקורות:
בעצם הענין והנושא של אישה כשרה עושה רצון בעלה, הנה כן נאמר בתנא דבי אליהו פרק י "ומה נשתנה אשת חבר הקיני מכל הנשים כולן שבאתה תשועה לישראל על ידיה אמרו אשה כשירה הייתה ועושה רצון בעלה הייתה מיכן אמרו אין אשה כשירה אלא העושה רצון בעלה. וכן פסק הרמ"א בשו"ע אה"ע סי' סו סעיף ז: "אמרו רז"ל: אין לך כשרה בנשים אלא אשה שעושה רצון בעלה".
אמנם וודאי שיש בזה כמה סייגים ונביא כאן דברי הפוסקים שעמדו בהם, המקנה מסכת קידושין דף ל עמוד ב כתב שאין לה חיוב גמור, וזה לשונו: ואף לפמ"ש לקמן דבכלל מורא שלא יסתור את דבריו אפי' בדבר שאין הנאה לאביו מכל מקום גם זה לא מצינו באשה שתהא מחוייבת לציית אותו בדבר שאין נוגע להנאתו בשימושה. דאף שאמרו בנדרים אין לך אשה כשירה בנשים אלא שעושה רצון בעלה אבל חיובא ליכא.
ובמשיבת נפש במדבר פרק ל פסוק טו כתב שאין לאישה לשמוע לבעלה בענייני עברות, ואלו דבריו: פירש"י למדנו שהגורם תקלה לחבירו נכנס תחתיו לכל עונשין וכו'. כאן ראוי לדרוש עד כמה חייבת אשה בכבוד בעלה, שהדברים בינו לבינה ועינוי נפש שמכחיש יפיה שגם הוא בינו לבינה שאין אשה אלא ליופי שמצילתו מן החטא, יש לה לשמוע אליו ולעבור על דברי תורה והוא ישא את העון. אמנם בשאר עבירות אם אמר לה לעבור אל תהא שומעת לו אפילו היא עבירה קלה, רק בנדרים שעינוי נפש בינו לבינה וגופה קנוי לו מן השמים והם בשר אחד והוא ימשול בה. ומסופק אני אם יפטרו גם הנשים מן העונש אותם שאינם מתפללות מחמת שבעליהם מוחים בידם והבעלים ישאו עוונם, כי בוודאי הנשים חייבות בתפילת י"ח כמו האנשים. וקרוב בעיני שלא יפסידו הנשים כי אינה חייבת לשמוע לבעליהם במה שהן חייבין מן השמים. ודוקא גבי נדרים שנודרים מעצמם בעינוי נפש אין להם רשות לנדור בלי רשות ורצון בעליהם, כי גופן גופו וכי הוא שותק בשומעתו נדרה כאילו הוא נודר וכשהוא מפר (ו)אח"כ כאילו הוא עובר על נדרת אשתו.
ועוד ראה בשו"ת תורה לשמה סימן רע על כך שאין רשאי לצוות עליה לעשות מעשה שטות, וזה לשונו: שאלה ראובן היה יתיב ובדיח וגזר על בנו הגדול לעשות מעשה נערים לרכוב על המקל בחצר וכיוצא בזה שהוא מעשה ילדים קטנים וזה הבן התבייש לעשות מעשה שטות כזה אם מחוייב לעשות בעל כורחו בשביל כבוד או"א =אב ואם= או"ד כל כהא פטור. יורינו המורה לצדקה ושכמ"ה. תשובה תנן במתנתין דכתובות דף ע"א ע"ב המדיר את אשתו ע"מ שתהא ממלאה ומערה לאשפה יוציא ויתן כתובה וקאמר בגמרא תנא שתמלא עשרה כדי מים ותערה לאשפה ופריך מאי נפקא לה מינה תעביד ומשני ארבב"ח אר"י מפני שנראית כשוטה ע"ש נמצא אף על גב דהאשה חייבת בכבוד בעלה כל כהא שרוצה ממנה לעשות מעשה שוטים פטורה וה"ה בנדון שרוצה האב מן הבן לעשות מעשה שוטים בודאי פטור ולא מבעיא למאן דסבר כבוד אשה לבעלה הוא מן התורה בודאי מצינן למילף מדין הנז' לדין כבוד או"א אלא אפילו למאן דס"ל כבוד אשה לבעלה הוא מדרבנן ג"כ מצינן למילף מהנז"ל יען דהכא רבנן כעין דאורייתא תקון ואם דבר זה גבי אב מוכרח לעשותו משום כבודו גם האשה היתה מוכרחת לעשותו אלא ודאי כל כהאי גוונא פטור. והיה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי.
