שאלה:
ראובן קנה דירה להשקעה. החליט ראובן כי כדי לשווק את הדירה, כדאי לו לקבוע בה מזוזות וכך עשה. כשהגיע השוכר – העיר לו כי חייב הוא להוציאן ולקבען בברכה, כיון שנקבעו במצב שלא בזמן חיוב, שהרי מזוזה – חובת הדר! ענה לו המשכיר, יש חילוק בין מצב שקבעוה במקרה שלא היו את תנאי בית המחייבים, כגון לא הייתה דלת, לא היה תקרה וכדומה, אבל כאן – מצד הבית הכל היה מושלם. מי צודק?
תשובה:
שלום וברכה
שניהם לא צודקים, כלומר דעת הרבה פוסקים שבית זה אכן חייב במזוזה גם לפני שהושכר בפועל, אבל לא מהטעם שהוזכר. בשו"ת שאילת יעב"ץ ח"ב סי' קיז כתב שהחיוב הוא גם בבית שנכנס אליו פעם בשנה, ולכן בית העומד להשכרה שממילא ודאי יכנס אליו בתקופה הקרובה – חייב כבר עתה במזוזה., וכ"כ בדעת קדושים סי' רצא, שכיון שהבית עומד להשכרה, זה גופא השימוש בו, וכבר עתה חל עליו חיוב זה כיון שהוא מיועד למגורי השוכר שיבוא. בשו"ת מהר"ם שיק סי' רפו נקט כך גם הוא, על פי מה שהביא מנימוקי יוסף שם, שבמקרה שהשוכר לא ירצה לקבוע מזוזה, המשכיר חייב לעשות זאת! אף שהוא אינו זה הדר בה, הרי שגם שימושו שלו כבר סיבה לחיוב מזוזה.
אמנם יש חולקים, ראה דברי יציב ליקוטים סי' קג שכיון שהמזוזה היא חובת הדר היא מוטלת רק על השוכר, וביחס למשכיר גרוע דינו מזה הנכנס םפם בשנה, וכן כתב בחיי אדם כלל טו סעי' כב, אף שציין לדברי השאילת יעב"ץ הנ"ל.
נמצא שאולי יש מקום להדר לחוש לדעה השניה ולקבוע שוב את המזוזות, אבל ודאי אין לברך שוב, שהרי לדעת הרבה פוסקים נהג המשכיר כדת וכדין.
