שורש ההתנגדות הטבעית לתוכחת אמת

שאלה:

שלו' וחנוכה שמח הרב,

שוחח עמי היום יהודי אחד בענין זה, שאלו האנשים אשר רחוקים כרגע משמירת התורה והמצוות וגם מאלה שכן קרובים אך מצוות מסוימות אינם שומרים, שכאשר מוכיחים אותם על דרכם והם מתנגדים למוכיח ומטיחים משפטים כמו "אל תתערב לי בחיי'ם" וכו'…אף על פי שהדברים אמת לאמיתה ובתוכם יודעים זאת, שדבר זה משתלשל מהשורש שהקב"ה נתן בחירה לאדם להיות צדיק או רשע ולא כופה את האדם אלא משאיר זאת לבחירתו ולכן כאשר אדם מרגיש שכופים עליו אפילו את אמת התורה ומצוותיה הוא מיד מתקומם (למעט יוצא מהכלל שלא מגיבים כך). חשבתי לעצמי מעניי'ן מה שהוא אמר , אך האם נכון הדבר?

בברכה,

תשובה:

שלום וברכה

אינני חושב שזה קשור למובן הרוחני של בחירה, הסיבה היא אחרת: אדם מטבעו יש לו כבוד עצמי, ורצון טבעי לחופש, והוא אינו מוכן שאדם אחר ישלוט בו או יכתיב לו, כך טבעו של אדם בריא. ולכן אכן כאשר מוכיחים אדם על מעשיו, יש לעשות זאת בחכמה שלא תגרום לו להרגיש מושפל ונשלט, זה נוגד את הטבע האנושי. צריך הרבה מאוד עבודה עצמית כדי לקבל ביקורת נוקבת, ואין להביא אדם למבחן לא שקול זה. הטוב ביותר הוא להביא אדם שמעצמו ירצה לברר את הענין, שמעצמו יחפש, אפשר גם להשתמש בניסוח שמציג את חולשותיו של המוכיח, כביכול אנחנו מחפשים יחד להתחזק, מתייעצים יחד, ועוד…

בשורות טובות.