לתרומות לחץ כאן

נר שבת ונר חנוכה

שאלה:

השו"ע סי' תרעט ס"א פסק שבערב שבת של חנוכה מדליקין נ"ח תחילה ואח"כ נר של שבת ובמשנ"ב שם הסביר כדי לצאת דעת הי"א שאם ידליק נר שבת תחילה שוב לא יוכל להדליק נר של חנוכה כיון שכבר קיבל עליו שבת בהדלקת נר של שבת ואומנם המשנ"ב חילק בזה בין אשה שמדליק. לבין איש שמדליק ,אבל מלשון השו"ע נראה שלא חילק בזה בין איש לאשה ושכן דעת בה"ג שלא חילק בזה והשו"ע חושש לדעתו ולפי זה נראה לכאורה שהוא הדין לגבי כל שבת רגילה שאין לעשות שום מלאכה אחרי הדלקת נר של שבת וא"כ לא מובן לענ"ד על מה סומכים הנוהגים לעשות מלאכה גם אחרי שהדליקו נר שבת כאן הם לא סוברים כדעת בה"ג והשו"ע שחושש לדעתו ואילו בשבת חנוכה הם נוהגים כדעת השו"ע,או ממה נפשך? אני מבין שהם לא עושים גם תרתי דסתרי בערב שבת של חנוכה,כלומר מדליקין נ"ח תחילה ואח"כ נר של שבת כדעת השו"ע ואעפ"כ הם לא מקבלים שבת ואינם נמנעים מלעשות אח"כ מלאכה כמו בכל ערב שבת ,ואם לא אז איני מבין מה ההבדל בין ערב שבת של חנוכה לכל ערב שבת במשך השנה?

תשובה:

נכון, הערה יפה. אגב יש טעות נפוצה, כביכול הספרדים נהגו בזה כדעת השלחן ערוך והאשכנזים כדעת הרמ"א, האמת היא שגם הספרדים נהגו בזה כדעת הרמ"א לברך אחרי ההדלקה! ראה בבן איש חי שנה שניה פרשת נח סעיף ח, כף החיים סי’ רסג ס”ק לד, אור לציון ח”ב סי’ יח סעיף ג [ושם כתב שאם אין לה מנהג אבות בזה עדיף שתברך ואח”כ תדליק] וכן האריך בזה הגאון רבי י”ח סופר שליט”א בספרו מאמר יעקב סי’ כב. 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל