שאלה:
שלום לכבוד הרב שליט"א
איש מומחה במחשבים העבודה בעניני ביטחון דיגיטלי בין גבי אינטרנט ובין גבי דברים שבחיים שקשורים לרשת אינטרנט כמו מקום שמנקים המים לשתית הציבור או אנרגיה וכו' שאמר שהוא כבר עבד בחברות של סינון אינטרנט ויודע היאך לעבור הפילטר ולא אין מה לעשות בזה כ"כ שכיון שזאת מקצוע שלו לנסות לשבור בטחון של דברים כדי לבנות תכנה אופן שיהיו מובטחים לו לא נחשב כהגנה כ"כ נגד דברים הרעים ואסורים ומפני זה אמר שבמחשבו אינו שם עוד פילטר שאם זה או בלי זה לו הכל שווה שביכולתו לעבור זה בקלות.
לפע"ד אע"פ כן צריך שתמיד אפשר לשים משהו שאף שהוא יכול לעבור שאחרים גם ידעו ומפני הבושה אף שקל לו לעבור אם נדע לאחרים וזה בושה לו שייחשב לפילטר. כלומר אף שגם זה יכול להיות לשבור כל עוד שאם יגע בזה ישלח הודעה לאחרים וידעו הרי זה מוציא מן המוח מחשבה שהדבר פרוץ. ולאיש כזה לפחות זה יועיל שימשיך להשתמש הפילטר.
מ"מ מה עושים אנשים שעובדים בזה וזה צורך אמיתי והם דתיים לגבי הפילטר?
לא לשים שום כלום ממש זה עצת יצר הרע שאף שבקלות יכול להוציא הגבלות הפילטר מ"מ אם יגיע לתמונה לו צנועה או אתר בטעות זה מחסה ולא יראה! ובאופן אוטומטי אנשים מחפשים משהו של עבודה או לשלם חשבון וכו' ועד שיסיר הפילטר לוקח קצת זמן והפילטר לפחות שכיבה לחסות מלא להיות שום דבר שבקלות יכול להופיע בפיתומיות תמונה לא צנועה.
אשמח לקבל ברור
תודה
תשובה:
פשיטא שצריך לשים הגנה כדי שלא יקפוץ לו בטעות משהו לא צנוע, וכן כדי להקשות עליו את החטא חלילה, פשיטא ופשיטא. ולכאורה יש בזה איסור מן התורה כמו שהבאנו במקורות.
בשורות טובות.
מקורות:
ספר המצוות לרמב"ם מצות לא תעשה מז: והמצוה המ"ז היא שהזהירנו שלא לתור אחרי לבבנו עד שנאמין דעות שהם הפך הדעות שחייבתנו התורה אבל נקצר מחשבתנו ונשים לה גבול תעמוד אצלו והוא מצות התורה ואזהרותיה. והוא אמרו יתעלה (פ' ציצית) ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. ולשון ספרי ולא תתורו אחרי לבבכם זו מינות כענין שנאמר [קהלת ז] ומוצא אני מר ממות את האשה אשר היא מצודים וחרמים לבה ואחרי עיניכם זו זנות כענין שנאמר [שופטים יד] ויאמר שמשון לאביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני. רוצה באמרו זו זנות המשך אחר ההנאות והתאוות הגשמיות והתעסק המחשבה בהן תמיד:
ספר מצוות גדול לאוין סימן טו: שלא לתור אחר מחשבת הלב וראיית העינים שנאמר (במדבר טו, לט) ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם (רמב"ם ל"ת מז): דרשו רבותינו בפ"ק דברכות (יב, ב) אחרי לבבכם זו מינות, פירוש שלא יפנה אחר שום מחשבה שעל ידה יוכל לבא לידי מינות לפי קוצר דעתו, כיצד פעמים יחשב [אדם] ביחוד השם ברוך הוא שמא הוא שמא אינו, מה למעלה מה למטה מה לפנים מה לאחור, ופעמים יחשוב על תורה שבעל פה שמא היא מן השמים שמא אינה ועל ידי כך השטן מסיתו ויבא לידי מינות, ואחרי עיניכם זו זנות, ולאו זה אף ע"פ שגורם לאדם לטורדו מן העולם הבא אין בו מלקות (ע"פ רמב"ם ע"ז פ"ב הל' ג) כדין לאו שאין בו מעשה:
ספר החינוך פרשת שלח מצוה שפז: שלא לתור אחר מחשבת הלב וראיית העינים:
שלא נתור אחר מחשבת הלב וראית העינים, שנאמר [במדבר ט"ו, ל"ט], ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם. ענין לאו זה שנמנענו שלא ניחד מחשבותינו לחשוב בדעות שהם היפך הדעת שהתורה בנויה עליו לפי שאפשר לבוא מתוך כך למינות, אלא אם יעלה על לבו רוח לחשוב באותן דעות הרעים יקצר מחשבתו בהם וישנה לחשוב בדרכי התורה האמתיים והטובים. וכמו כן שלא ירדוף האדם אחר מראה עיניו. ובכלל זה שלא לרדוף אחר תאוות העולם הזה כי אחריתם רעה וכדי בזיון וקצף, וזה שאמרו זכרונם לברכה [ספרי כאן], ולא תתורו אחרי לבבכם, זו מינות, ואחרי עיניכם, זו זנות, שנאמר [שופטים י"ד, ג'], ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני. שורש מצוה זו נגלה, כי בזה ישמר האדם מחטוא לה' כל ימיו. והמצוה הזאת באמת יסוד גדול בדת, כי המחשבות הרעות אבות הטומאות, והמעשים ילדיהן, ואם ימות האדם טרם יוליד אין זכר לבנים, נמצאת זאת המניעה שורש שכל הטובות יוצאות ממנה. ודע בני ותהא מרגלא בפומך מה שאמרו זכרונם לברכה [אבות פ"ד מ"ה], עברה גוררת עברה ומצוה גוררת מצוה, שאם תשית דעתך למלאות תאותך הרעה פעם אחת תמשך אחריה כמה פעמים, ואם תזכה להיות גבור בארץ לכבוש יצרך ולעצום עיניך מראות ברע פעם אחת יקל בעיניך לעשות כן כמה פעמים. כי התאוה תמשוך הבשר כמשוך היין אל שותיו, כי הסובאים לא תשבע נפשם לעולם ביין אבל יתאוו אליו תאוה גדולה, ולפי הרגילם נפשם בו תחזק עליהם תאותם, ולו ישתו שם כוס מים יפוג יקוד אש תאות היין ויערב להם. כן הדבר הזה, כל איש בהרגילו בתאוות ובהתמידו בהן יחזק עליו יצרו הרע יום יום, ובהמנעו מהם ישמח בחלקו תמיד כל היום, ויראה כי האלהים עשה את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים ללא תועלת של כלום. דיני המצוה זו קצרים, הרי ביארנו בזה רוב עיקרן. ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, בזכרים ונקבות. ועובר על זה ויחד מחשבתו בענינים אלו שזכרנו שמביאין האדם לצאת מדרך דעת תורתנו השלמה והנקיה ולהכנס בדעת המהבילים הכופרים, רע ומר. וכן מי שהוא תר אחר עיניו, כלומר שהוא רודף אחר תאוות העולם כגון שהוא משים לבו תמיד להרבות תענוגים גדולים לנפשו מבלי שיכוין בהן כלל לכוונה טובה, כלומר שלא יעשה כדי שיעמוד בריא ויוכל להשתדל בעבודת בוראו, רק להשלים נפשו בתענוגים, כל מי שהוא הולך בדרך זה עובר על לאו זה תמיד בכל עת עסקו במה שאמרנו.
