דקדוק המילים בתפילה

שאלה:

שלום רב.
ישנו עניין שמפריע לי כבר זמן רב. כשאני מתפלל, אני מאוד חושש שאם לא אבטא את המילים כראוי – לא אצא ידי חובה, ולכן לוקח לי הרבה זמן לומר קריאת שמע (ולפעמים אני חוזר על מילה כמה פעמים), ובייחוד מפריע לי בתפילת העמידה, מפני שכשאני מנסה להתפלל בלחש כמו שצריך (שלא ישמע חברו בקרוב ד' אמות) אני מתקשה לבטא את האותיות כראוי, למשל האותיות כ' ו-ג', או לפעמים שהאותיות א' ו-ה' נבלעות בגלל הלחש, ולכן אני חוזר על אותה ברכה כמה פעמים (לצערי), כך שבטוח שאני עובר לפעמים על ברכות לבטלה… ולכן אני נאלץ להתפלל בקול, וגם אז אני בספק אם ביטאתי נכון, עד שאני מפסיד קדישים וקדושה כל יום… אני לא חושב שתפילה ארוכה (לא מדי) זה שלילי, אבל זה נארך באופן שגורם לתפילה להיראות בעיני כנטל, ואני לא חפץ בכך כי אני יודע כמה נאה ונוח להתפלל בכוונה ורוגע, אבל מה אעשה ומחמת החשש הלשון שלי תמיד נתקעת, ואני מסיים את העמידה כשהציבור כבר קרוב לסיום התפילה! מה לעשות? (ובנוסף, האם ניתן לומר שאצא י"ח תפילה אף לכתחילה אם מחמת טבע לשוני ומחמת הלחש לפעמים יצא לי "ברוך אתה-דוני", או שלא אבטא את האותיות כראוי? ובכלל, האם על טעויות כאלה יש לחזור על הברכה?)
תודה מראש.

תשובה:

שלום ידידי, ברור שאין צורך לחזור ואסביר: ראשית בנוגע לתפילה וברכות למעט קריאת שמע, הכלל הוא שאפילו דילגת מילים לגמרי, אם אמרת את עיקר ענין הברכה, תחילה וסוף, יצאת ידי חובה. מעבר לכך ובנוסף לזה, גם בקריאת שמע אמרו חכמים קרא ולא דקדק באותיותיה יצא! לכן אין מה לדבר בברכות ותפילות, אלא אפילו בקריאת שמע, שם יש לומר את כל המילים, שינוי בדקדוק אינו מעכב! ולכן אין לחזור. רק יש לי תחושה שזה לא ממש בשליטה, כדאי לבדוק נושא של ocd ואם יש בעיה כזו, לטפל! שלא יחמיר עוד חלילה.

מועדים לשמחה.