שינוי נוסח התפילה ממנהג האבות

שאלה:

אבא שלי מתפלל בנוסח ספרד ובהיותי ילד החלפתי לנוסח אשכנז ומאז אני מתפלל בנוסח אשכנז , האם אני צריך לחזור לנוסח ספרד ?
תודה רבה

תשובה:

שלום וברכה

אין צורך לחזור לנוסח ספרד, ואפשר להמשיך להתפלל נוסח אשכנז, אף שלכתחילה נראה שלא היה לך לשנות.

ברכה והצלחה ושיתקבלו התפילות.

מקורות:

בס’ פאת השולחן (הל’ א”י פ”ג, בית ישראל אות לא) מביא בשם שו”ת מהרשד”ם (או”ח סי’ לה), שהאיסור לשנות ממנהג האבות אינו אמור אלא בדבר שיש בו הרחקת איסור וכדומה, אבל שינוי בנוסח התפילה אינו בכלל דין זה, לפי שכל הנוסחאות שוות לטובה. ולדבריו, אשה שהורגלה מנעוריה בנוסח מסויים אינה חייבת לשנות ממנהגה לנוסח בו מתפלל הבעל, ולא שייך בזה דין “מנהג המקום”, וכ”כ בשו”ת בית יצחק (יו”ד ח”ב סי’ פח אות ג).

ואף על פי שהפאת השולחן במסקנתו שם חלק על פסקו של המהרשד”ם, וזאת ע”פ מש”כ המג”א (הקדמה לסי’ סח) בשם האריז”ל שאסור לשנות מנוסח התפילה המקובל מדורות, נראה שאין לזה ענין לכאן. שכן טעמו של המג”א, הוא שנוסחאות התפילה מכוונות כנגד י”ב השערים שיש בשמים, וכל אדם מישראל יש לו את השער המיוחד לו המסוגל לקבלת תפילתו [וראה אריכות דברים בדבריו בשו”ת דברי חיים ח”ב או”ח סי’ ח[1], ושו”ת מהר”ם שיק או”ח סי’ מג]. ומוכח מדבריו, שלא חשש כלל לאיסור לשנות ממנהג האבות, אלא סברא מיוחדת היא לענין נוסח התפילה ומן הטעם האמור, ממילא אחר שהורגלת בזה שנים רבות, מי אמר מה עדיף לך [ומכאן יש לתמוה ע”ד מהר”י אסאד או”ח סי’ לח, שדן אם מותר לשנות מן המנהג שלא לעשות חופה תחת כיפת השמים, ובתוך דבריו מביא כראיה לאיסורא את דברי המג”א הללו. ולכאורה אינה ראיה כלל, דסברא מיוחדת היא לענין נוסח התפילה, וכמו שנתבאר].

כמו כן ידוע בשם החזו”א שסבר שמותר לשנות מנוסח ספרד לנוסח אשכנז כיון שהוא קדום יותר. ומוכח שסבר שאין בזה משום שינוי מנהג אבותיו ומנהג המקום, והעיקר בזה לדקדק אחר הנוסח המדוייק יותר.

ונראה, שדבריהם אלו אינם אמורים לענין נוסחאות התפילה לבד, אלא בכל עניני המנהגים שאינם נוגעים לעניני איסור והיתר הדין כן [כגון מנהג “כפרות” בערב יום הכיפורים, וכיוצא בזה], וכמו שמבואר במהרשד”ם הנ”ל.

אולם, בשו”ת חתם סופר (ח”ו סי’ א) נקט בפשיטות, שהאיסור לשנות ממנהג המקום וממנהגם של האבות אמור גם לענין שינוי נוסח התפילה, ומשום כך נקט, שאשכנזי הבא לדור בין ספרדים ולהיפך ואין דעתו לחזור למקומו הראשון, חייב לקבל עליו את כל מנהגי המקום ובכלל זאת נוסח התפילה [זאת, מלבד האיסור הכרוך בכך משום “לא תתגודדו”]. וראה שו”ת שבט הלוי (ח”ו סי’ נט) שהביא דבריו, ותמה, שהרי מצינו לרבים מגדולי עולם ששינו את נוסח תפילתם [וכמבואר בשו”ת חתם סופר או”ח סי’ טו-טז, שכך עשו שני רבותיו רבי נתן אדלר ובעל ההפלאה], ועל כרחך כיון שאין כאן שינוי בהלכות התפילה אלא בנוסח בעלמא, אין חיוב לנהוג בזה כמנהג המקום, וכמו שדקדקנו לעיל.

[1] שו"ת דברי חיים אורח חיים חלק ב סימן ח

לכבוד ידידי הרב המאור הגדול החסיד המפורסם לתהלה מוהר"ר אברהם יצחק נ"י האבד"ק קליין ווערדיין יע"א:

מה ששאל מעלת כ"ת אם רשאי לשנות נוסח אשכנזי ולאחוז בנוסח האר"י ז"ל כי בחתם סופר [סי' ט"ו הב'] מבואר דהאר"י ז"ל עשה הכוונות בשביל שהי' ספרדי אבל גם בנוסח אשכנזי מרומזין הסודות:

תשובה הן אמת דגם בנוסח אשכנזי הוא על פי סוד וכמו שמבואר בדברי האר"י הקדוש כוונתו על נוסח אשכנז כמו בקדיש יעו"ש [שער הכונות ריש דרוש תפלת שחרית י"ז ע"א] אך הכוונות והנוסח שבסידור מהאר"י ז"ל אינו כולו נוסח ספרד כידוע למעיין בספרי נוסחאות המדוייקות להאר"י ז"ל וסידורי ספרד בכמה מקומות משונה מנוסח האר"י ז"ל. וזה לשון משנת חסידים ז"ל בהקדמתו קודם תפילת ערבית [מס' הבריאה דערבית פ"א מ"ב ומ"ג] ואין לשנות מנהג אבות בעיקר התפלה לפי שחלוקי מנהגים באו מחילוק שורש הנשמות לכל מנהג יש לו שורש מסילה שמורה לו למעלה להעלותו ואין אדם נוגע במוכן לחבירו ואם לא ידע אם בנפשו הוא המנהג שתפסו אבותיו נוח לו שיתנהג במנהג המובחר שקבל הרח"ו כוונותיו עליו מהאר"י זלה"ה שרובו הוא על סדר תפלת הספרדים לתקן תיקון הצריך למעלה עכ"ל הרי דלא כולו הוא נוסח ספרד ובברוך שאמר הזהיר שלא להוסיף על מנהג אשכנז הרי דנוסחתו לא הי' מפני שהוא ספרד רק הוא בירר הסולת:

ומבואר בהקדמת פרי עץ חיים [בהקדמה לשער התפלה] וז"ל בשרשי המנהגים שיש חלוקים בין אשכנזים ובין ספרדים קאטלונייא ואיטליא וכיוצא בהם שיש בהם מנהגים קדמונים שלהם בסידורי התפילה כו' והי' אומר מורי זלה"ה שיש י"ב שערים ברקיע נגד י"ב שבטים וכל אחד עולה תפילתו דרך שער אחד והם השערים הנזכרים בשלהי ספר יחזקאל [מ"ח ל"א – ל"ד] ואמר שודאי לא הי' השערים ודרכי השערים שוים ג"כ וכל אחד משונה מחבירו לכן גם התפילות משונות לכן כל אחד ואחד ראוי להחזיק כמנהג תפלתו כי מי יודע אם הוא משבט ההוא ואין תפילתו עולה אלא ע"י שער ההוא אך מה שהוא דינים מפורשים בתלמוד זה שוה לכל השבטים עכ"ל הרי דלכל אחד מהשבטים שער בפני עצמו ורק באמת הכל לפי שורש נפשו מאיזה שבט וכמבואר במשנת חסידים הנ"ל דכתב דאם לא יודע שורש נפשו ראוי להחזיק בנוסח האר"י ז"ל הרי דכוונת דבריו דהאר"י ז"ל בירר הסולת מתוך האוכל והוא מתוקן לכל נפש:

וזה גם כן טעם הליקוטי אמרים [מגיד דבריו ליעקב סי' קמ"א] ובחנם התרעם החתם סופר [סי' ט"ז] על ליקוטי אמרים ואולי מחמת שמחברו ראש קהל חסידים לכן לא נכנסו דבריו באזניו אולם תמה אני על גדול הדור רשכבה"ג איך נשמט ממנו דברי האר"י ז"ל בהקדמת פרי עץ חיים שכתב כן וכן המשנת חסידים שהי' גדול בנגלה ובנסתר כתב כן שיש י"ב חלונות נגד י"ב שבטים וכן נתפשט זה בכל ספרי המקובלים ועיין במעבר יבק [שפתי צדק פרק ל"א] בארוכה:

ומה שתמה שם בספר חתם סופר דא"כ דלכל שבט יש חלון אחר והאיך נעשה רבי אליעזר שליח להתפלל [תענית כ"ה ע"ב] דרבי עקיבא הי' אתו ורבי עקיבא בן גרים ויש לו שער אחר ואיך יוכל להוציאו וז"ל החתם סופר חאו"ח סי' ט"ז והנה רבי אליעזר הגדול הי' מבני בניו של משה רבינו עליו השלום כמבואר במדרש [במדבר רבה י"ט ז'] בפסוק ושם האחד אליעזר ורבי עקיבא תלמידו הי' מבני גרים ועל כרחך רבי עקיבא התפלל ספרדי ורבי אליעזר התפלל נוסחא השייך לשבט לוי ואיך כי גזר תעניתא ולא נענה רבי אליעזר ירד רבי עקיבא ואמר אבינו מלכנו ונענה ואיך יוכל להיות שלוחו של רבי אליעזר ושל כל בני הכנסת ההוא והוא אינו מהם ואיך נעשה שלוחם עכ"ל ומכח זה דחה דברי ספר לקוטי אמרים:

ובאמת הראית לדעת דליקוטי אמרים לאו מדעתיה דנפשיה אמרה רק בגזירת עירין פתגמא הגדולים בנגלה ובנסתר קדמוני האחרונים אשר כל גדולי הדור כמו הב"י ז"ל והרמ"ע והאלשיך והט"ז והש"ך ומג"א שתו בצמא דבריהם ובאימה קבלו עליהם גדולת מהר"ח ויטאל כידוע בספריהם וכן אחריהם גדולי הדורות כמו חכם צבי ז"ל ופני יהושע והתבואת שור ז"ל פחדו מדברי האר"י הקדוש ואיך אנן יתמי דיתמי לא נבוש מהשיב אחור דבריהם:

ובאמת כי לא זכיתי להבין דברי החתם סופר מה שכתב האיך יכול אחד לעשות שליח להוציא חבירו אתמהה הלא עיקר החילוק בין נוסח אשכנז לנוסח ספרד הוא בברוך שאמר קודם הודו ומה ענין שליחות לפסוקי דזמרה ובפרט שנתקן אחר הש"ס כי לא נמצא בש"ס מזה אם כי יש בכמה ספרים שאמרוהו גם אז אבל לא היה לחק קבוע כידוע בפוסקים וגם עתה בדורותינו אומרים החזן עם הקהל ברוך שאמר ואין שום חשש מהוצאת חבירו בברוך שאמר ובשמונה עשרה ידוע שאין חילוק בברכה ומטבע ח"ו רק איזה שינוי מלות ויעוין בסידור ר' יעקב עמדין ז"ל [סולם בית אל חווק ג' אות ז'] שכתב שהוא מחמת איזה טעות סופרים אבל זה אינו מפסיד עיקר התפילה ח"ו שלא להוציאו ואם לדברי הספרים הקדושים הנ"ל שכל אחד בשער ידוע מ"מ לד' אחד מתפללים ומוציא אחד חבירו בהתכללו יחד על דעת כללות ישראל יחד והשליח ציבור דרך שער מיוחד לו מעלה תפלת כל ישראל שכן כלל גדול ממרן האר"י ז"ל [פרי עץ חיים שער הקרבנות סוף פ"ב] בכל הכוונות והתפלות בשם כל ישראל ולכן בשביל שיש לזה השבט שער אחר למה לא יוכל משבט אחר להוציאו בתפילתו:

גם אתפלא מאוד למה הי' צריך רבי עקיבא שרבי אליעזר יוציאו הלא בתפילת כל השנה אין השליח ציבור מוציא רבים ידי חובתן [ראש השנה ל"ד ע"ב] ואם הכ"ד רננות שאמר רבי אליעזר זה אינו חיוב רק ריבוי תפלות אבל אין בזה שום חיוב שיהי' צריך להוציאו ואם אמירת אבינו מלכנו בודאי אין צריך שליחות:

ובר מן דין אני תמה וכי פשיטא ליה למרן דרבי אליעזר ורבי עקיבא התפללו בנוסח אחד הלא מבואר בהדיא גבי הבדלה [ברכות ל"ג ע"א] דרבי אליעזר סבירא ליה אומרה בהודאה ורבי עקיבא סבירא ליה אומרה ברכה בפני עצמה וגם בביצה [י"ז ע"א] דפליגי רבי אליעזר ורבנן גבי ראש חודש וחול המועד ורבי עקיבא ודאי כרבנן סבירא ליה כידוע בכ"מ דאם אינו פליג סבירא ליה כחכמים וכמו שאמר רבי עקיבא גופיה בברכות בפרק כיצד מברכין [ל"ז ע"א] לרבן גמליאל הרי דרבי עקיבא לא הי' מתפלל נוסח אחד עם רבי אליעזר:

ואם נימא דמה דמפורש בש"ס דפליגי פליגי אולם במה שאינו מפורש דפליגי לא פליגי דאי תימא דכל אחד התפלל בנוסח אחר האיך הוציא לחבירו כדברי החתם סופר ז"ל זה אינו כלל דהרי מבואר בהדיא בראש השנה [ל"ב ע"א] גבי רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא שירד לפני התיבה לפני ר"ג ועשה כרבי יוחנן בן נורי ואמר ר"ג לא כן היו נוהגין ביבנה ליום השני היינו לשנה האחרת ירד רבי חנינא בנו של רבי יוסי הגלילי ועשה כרבי עקיבא ואמר ר"ג כך הי' נוהגין ביבנה ופריך בגמרא נימא ר"ג כרבי עקיבא סבירא ליה אלמא דאפילו בשינוי הברכות בדיעבד יצא דאם לא כן למה אמר ביום שני ירד רבי חנינא לימא תיכף באותו יום הי' לירד אחר אלא ודאי שבדיעבד יצא באיזה נוסח שאמר אם אינו משנה מטבע החכמים מתקני התפלות ולכן בימי ר"ג שעדיין לא נתברר היטב תיקון החכמים בכל אופן שאמר יוצא ידי חובתו א"כ מכל שכן בנוסח האר"י ז"ל לנוסח אשכנז דהחילוק מעט מזעיר כידוע בודאי מוציא המתפלל באיזה נוסח את חבירו המתפלל בנוסח אחר וזה ברור:

וגם ביותר להפליא מי הגיד לו להחתם סופר ז"ל שרבי אליעזר הי' לוי ואי משום שראה במדרש שמשה רבינו עליו השלום התפלל שיהי' מזרעו יוכל להיות מצד האם וכמבואר בהדיא ביוחסין [מאמר א' ערך ר' עקיבא] [עיין בספר עשרה מאמרות פרק ט"ו במאמר חיקור דין ח"ב מבואר שם כן להדיא]:

ולכן כל דברי התשובה הזאת נפלאה ומי שנפשו יפה יוכל לסמוך על גדולי הדור קדושי עליונים ששינו הנוסח אשכנז לנוסח ספרד ואינני ח"ו כחולק על מרן רשכב"ה החתם סופר ז"ל כי אינני בקי בשיחת חולין דיליה רק מה שראיתי וקבלתי מפי קדושי עליונים גדולים בנגלה ובנסתר אמרתי וה' הטוב ינחני בדרך האמת:

אחר כתבי כל זה מצאתי בירושלמי ראש השנה פ"ד על המשנה הנ"ל וז"ל ביהודא נהגו כרבי עקיבא ובגליל כרבי יוחנן בן נורי עבר ועשה ביהודה כגליל ובגליל כיהודה יצא וכשקדשו את השנה באושא ביום הראשון עבר רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא ואמר כדברי רבי יוחנן בן נורי אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היו נוהגין כן ביבנה ביום ב' עבר רבי חנניה בנו של רבי יוסי הגלילי ואמר כדברי רבי עקיבא אמר רבן שמעון בן גמליאל כך היו נוהגין ביבנה עכ"ל וזה לשון הקרבן עדה שם לא כן הי' נוהגין ביבנה בימי אבא כשהיו הסנהדרין יושבין שם אלא נהגו כרבי עקיבא ואפילו הכי לא העבירוהו מתפלתו שמע מינה דעביד ביהודה כגליל יצא עכ"ל ותהלה לקל שכוונתי לדעת הירושלמי להוכיח משם (שיוצא) [שמוציא] אפילו לכתחילה מי שמתפלל בנוסח אחד למי שנוהג להתפלל בנוסח אחר:

סוף דבר דזה הכלל לפי דברי משנת חסידים דראוי לכל אחד להחזיק במנהג אבותיו כי מסתמא המה מאותו השבט שאותו נוסח התפילה בשער הזה ולכן רבותינו האשכנזים בעלי תוס' וגדולי הקדמונים שהחזיקו במנהג אבותיהם שמסתמא זה השער שלהם כפי נוסח האשכנזים ורק המשנת חסידים והאר"י ז"ל חדשו דמי שלא ידע בנפשו את שורש שלו מאותו הנוסח ראוי לאחוז בנוסח האר"י ז"ל והיינו בודאי שאין דבריו עם המוני ופשוטי עם שהם מתפללים לתומם ואין יודעים בנפשם כלל ורק דבריו כנגד גדולי הצדיקים שהם יודעים שרשם ולכן אמר שמי שאינו יודע שנפשו משורש הנוסחא שמתפללים בארצם ראוי שיבחר נוסח האר"י ז"ל כי לפעמים יש נפשות מעורבות משבט לשבט כידוע ליודעי חן ולזה אם אין ברור לו שנפשו משורש שמתפללים במקומו יחזיק בנוסח האר"י ז"ל:

ולכן לא קשה מידי מה שהקשה בחתם סופר על רבותינו למה לא התפללו בנוסח האר"י ז"ל כיון שלא ידעו מאיזה שבט המה ולכן דחה דברי המקובלים הנ"ל ז"ל אך באמת רבותינו הקדמונים היו גדולי בעלי קבלה כידוע שרש"י ז"ל הי' מקובל גדול כנראה מכמה מקומות שהביא שם ע"ב [סוכה מ"ה ע"א ד"ה אני והו] וגבי שלש טיפות [מנחות כ"ט ע"ב ד"ה אחת בה"י] וכמה מקומות עצמו מספר וכן גם כן הר"ת והר"י היו מקובלים גדולים וכן שארי בעלי תוס' כגון רבינו יהודה חסיד ותלמידו הסמ"ג ור"י מאורלייניש כידוע בתשובה מן השמים ולכן המה ידעו שורש נשמתן ונשמת תלמידיהם כי המה שרשם מנוסח אשכנז והמוני עם המה מתפללים לתומם וגם אולי ידעו גדולי הראשונים שגם כל הדור הי' משבט זה נפשם השייך לשער נוסח אשכנז. אך בבוא האר"י הקדוש והכין שער הכולל לכל מי שהוא משבט שיהי' והי' מתקן נוסח תפילת האר"י ז"ל ולכן כתב משנת חסידים דמי שלא ידע שורש נפשו יתפלל בנוסח האר"י ז"ל:

אך לאחר שנחית עיר וקדיש מן שמיא הבעל שם טוב ז"ל אשר גדלו מבואר בספר יכין ובועז [פרק ב'] להגאון בעל מאיר נתיבים שהעיד על גודל קדושתו ונפלאותיו וכן שם הגדולים [ערך אור החיים וערך צפנת פענח] סיפר בשבחו וכמה גאונים קדמונים שהעידו שמן השמים נשלח לתקן דורו והבין ששורש נשמתו אינו משער נוסח אשכנז ולכן אחז בנוסח האר"י ז"ל וגם ראה שמזמנו ואילך כמה נפשות שראוים לאחוז בנוסח האר"י ז"ל ולזה תיקן שיתפללו הנוהים אחריו בנוסח האר"י ז"ל וכן הנהיגו אחריו ראשי הדורות הקדושים תלמידיו ותלמידי תלמידיו גאונים גדולים בנגלה ובנסתר ולכן כל המאמין בבעל שם טוב ובתלמידיו ראוי לאחוז בנוסח האר"י ז"ל ומיניה לא יזיע:

דברי שפל המצב נכנע לתלמידי הבעל שם טוב להבין דבריהם הקדושים. ה' ח' כסלו תרכא"ל: