שאלה:
ב"ה
שלום לכבוד הרבנים.
אנו מנין אשר מתפללים במתנס מעין מועדון בשבתות וחגים.ספרי התורה נמצאים בד"כ בתוך ארון סגור במקלט.ובזמן התפילות כמו שחרית ומנחה אנו מוצאים את הספר מהארון במקלט ומניחים אותו על שולחן קטן שיש בו 4 על 4 טפחים אך גובהו אינו עולה על 10 טפחים.ומסתירים או מכסים אותו במחיצה ניידת של וילון דוגמא למחיצה בבית חולים ועליה פורסים לנוי את הפרוכת יש לציין שמחיצה זו אין בה דין לבוד אלא יש אויר בערך של 4 או 5 טפחים מהקרקע. אנו נוהגים לעשות סעודה שלישית בבית הכנסת מפאת רוחק ביתם של המתפללים ויתכנו תוך כדי הסעודה גם שיחות שהן לא דיברי תורה.האם עדיף לאחר מנחה להחזיר את הספר תורה לארונו הנעול שבמקלט מפאת כבודו או להשאירו בהיכלו המאולתר למרות מה שציינתי לגבי סעודה שלישית .
והאם יש נפקא מינה לגבי תפילות שאין בהם ספר תורה כגון ערבית של מוצ"ש להתפלל כאשר ספר תורה מצוי מאחורי המחיצה שציינתי או שאין בזה ענין.
בכבוד רב
גיא
תשובה:
שלום וברכה
לכאורה לפי התיאור שתיארת, בסיום קריאת התורה יש לקחת את הספר לארון הקודש שבמקלט, כיון שהוא נמצא במקום שאינו חולק רשות לעצמו, ואז כשיושבים ומפנים לו גב, או נוהגים קלות ראש, אין זה כבודו.
יום נעים.
