שאלה:
שלום וברכה! לעיתים קורא שאדם בדרך, וצריך חוץ מהכבוד להתפנות, והשירותים לא נקיים וכדו', אז הוא מתפנה רק צרכיו קטנים, וכבר עתה אם היה שירותים נקיים היה מתפנה גם לצרכיו גדולים. האם יברך עתה אשר יצר, או רק שיגיע לביתו, ויסיים להתפנות כל חפצו יברך אשר יצר? תודה
תשובה:
צרכיו הגדולים והקטנים הן שתי הנאות שונות, ובהחלט צריך לברך.
מקורות:
בשאילת יעב”ץ ח”א סי’ טו ומור הקציעה בסי’ ז’ שהוא מקור הדין שלאחר שאדם מתאווה שוב הוא אינו מברך, נימק דבריו בכך שכאשר אדם מתאווה כבר חלפה ההנאה הראשונה, וכמו אדם שאכל ולא בירך עד שעבר יעור עיכול שאינו מברך כיון שכבר אינו נהנה מהמזון. מה שאין כן כאן, שמדובר בשתי הנאות שונות, וגם בשעה שהוא נצרך לנקביו הגדולים הוא עדיין נהנה מכך שאינו צריך לקטנים, וממילא הוא יכול לברך.
מותר לומר ברכה כשאדם צריך לצאת לנקביו? תודה.
כשאין לו אפשרות להתפנות עתה והוא מחוייב בברכה ויכול להתאפק 72 דקות – מותר.
השאר תגובה