שאלה:
שלום
אם אין כהן,איזה עליה מותר ללוי לעלות?ראיתי כמה מנהגים והאחד בשבת אחרונה שהעלו לוי במקום כהן.אשמח לעשות סדר בבקשה
תשובה:
שלום רב
יש שהקפידו שלא לתת ללוי כדי שלא יטעו לומר שהוא כהן, ראה בית יוסף וב”ח בסי’ קלה, וראה מור וקציעה שם שגם על פי קבלה אין ראוי לתת לו ראשון, אלא שהרמ”א שם בסעי’ ו הכריע שמותר לתת ללוי ראשון. ולמעשה גם הספרדים הקלו בזה, ראה אור לציון ח”ב קריאת התורה פ”ט ושו”ת יביע אומר ח”ו סי’ כד. כמובן שאין להעלות לוי אחרי ישראל כלל, רק לאחרון או מפטיר.
לא מזמן התמודדתי פעמיים בהקשר הזה בדילמה לא פשוטה.
אני לוי, והנה מצאתי עצמי מתפלל בוקר אחד בבית כנסת של העדה התימנית, ולא היה כהן, ורב בית הכנסת שהוא נוהג לפי מנהג עדות תימן, דרש ממני לעלות שני אחרי ישראל, ואמרתי לו בעדינות שהדבר אסור, אבל הוא התעקש שאעלה ועליתי.
לאחר מכן הראנו לו שו"ע מפורש ומשנ"ב שלא עושים כך והוא כנגד הוכיח לי מספרו של הגאון הרב רצאבי, פוסק עדות תימן הגדול בזמננו, שהם מקילים בזה במקום בו מוכרים את העליות (ומישהו קנה עבורי את העליה הזו מבלי שביקשתי)
מה יכולתי לעשות, לבזותו בפני כולם ולא לעלות?
גם לפי מנהגם זה, יש לגבאי להכריז בקול רם "אף על פי שהוא לוי", וכמובן יש לנהוג כמנהג המקום, בפרט שכבר קראו לך ויש בזיון ספר התורה.
מנהג אותו מקום הוא גם לברך על עליה לתורה גם אם נמצא פסול בספר ח"ו
ובדידי — הווה עובדא, שעליתי לספר התורה ותוך כדי הקריאה נמצא פסול בספר ואותו רב הורה לי לברך ברכה אחרונה על העליה הזו, ואז הייתי צעיר מאוד לימי דרכי בתורה ובמצוות (גם היום אני צעיר בזה) וברכתי כדי לא לבייש את הרב, שהוא וקהילתו נוהגים כדעת הרמב"ם שסובר שהברכה היא על הקריאה ולא על הספר תורה עצמו ולכן מברכים גם אם נמצא פסול.
ובזה בוודאי לא שייך לומר מנהג המקום, כבודו מסכים איתי?
ואגב אני מכיר הרבה מבני תימן שעדיין סוברים ונוהגים להלכה לשים מרק קר על פלטה דלוקה בשבת, משום שהרמבם סובר שאין בישול לאחר בישול בלח, וכך נוהגים עד עצם היום הזה.
צריך לדעת שנו חיים בין קהילות מגוונות עם מנהגים שונים, כפי שפעם כתבתי לכבודו שהחלוקה העיקרית (של הזרמים העיקריים ביהדות היא כדלהלן:
1.בני ספרד ועדות המזרח
2.בני אשכנז שהולכים ביד רמ"א (ופסקי המשנ"ב)
3.בני אשכנז שהולכים בדעת החזו"א (אגב הידעת שהם לא נועלים בכיפור נעלי בית נוחות או קרוקס וכד כיוון שהחזו"א החמיר את דעת הב"ח שהולכים בתר טעמא של האיסור ללבוש נעלי עור-הנוחות, כך שלא ינעלו נעל נוחה ולא משנה עור או לא)
4. בני תימן
מסכים. את הרמב"ם הזה מצרפים רק כאשר מדובר בספק פסול, ובדידי הוי עובדא שעליתי לתורה בספר ספרדי, ותוך כדי הקריאה אני רואה שכל אותיות הגימ"ל שם הם בלי רגל ימין יורדת יותר משמאל, שהמשנה ברורה הביא בזה מחלוקת ראשונים אם מעכב בדיעבד, והייתי נבוך עד מאוד האם לברך, ובירכתי מחמת ספק ספקא זה שעושה המשנה ברורה הרבה, בצירוף הרמב"ם הנ"ל. לאחר התפילה שוחחתי על כך עם אחד מגאוני הדור והסכים על ידי. הערתי לגבאי, הוא אמר לי שיברר [לימים התברר לי שהוא עצמו הסופר…] הוא חזר אלי ואמר לי ש"הזקנים" [?] אמרו לו שכך נהגו אצלנו… ביררתי ולא מצאתי זקנים אלו מי הם ולמה…
נכון שזה מנהג בני תימן, אבל שאר קהילות ישראל אוסרים בישול אחר בישול בלח.
3. בודאי, ידעתי גם ידעתי.
השאר תגובה