אכילת חטיפים בטעם גבינה בסעודה בשרית – מראית העין

שאלה:

שלום,
האם מותר לאכול בסעודה בשרית ציפ'ס תפוחי אדמה (potatoe chips) בטעם גבינה כאשר מניחים אריזה על השולחן (על האריזה יש ציור חטיחת גבינה אך יש מדבקה של אירגון כשרות בה כתוב שזה פרווה)?
מדובר על חו"ל.
תודה רבה!

תשובה:

שלום וברכה

אני מניח שהמאכל הזה מוכר לכל ויודעים וניכר שהוא פרווה, ואין חשש של מראית העין. כמו כן, מלבד סברא זו שמצויה רבות בפוסקים לגבי מאכלים שונים ראה יחוה דעת ח"ג סי' נט, מנחת פרי ח"ג סי' נז ועוד, גם כתב בשו"ת ישא יוסף ח"ב סי' ג שלא מצינו מראית העין אלא לגבי אכילה יחד, אבל אם אתה אוכל את זה כמנה אחרונה, שכביכול זה מראית עין רק על כך שאתה לא ממתין כשיעור המתנה – לא נאמר חשש זה [נפק"מ לחלב צמחי אחרי ארוחה בשרית].

מקורות:

שו"ת יחוה דעת חלק ג סימן נט: שאלה: האם מותר לשתות חלב סינטטי העשוי מצמחים, מיד לאחר ארוחה בשרית, או יש לאסור משום מראית העין, פן יחשדו הרואים ששותה חלב ממש אחר מאכלי בשר? תשובה: לכאורה היה מקום לומר שלא אסרו חכמים משום מראית העין אלא כשעושה דבר שאפשר לחשוד בו שעושה איסור מן התורה, אבל כאן בנידוננו שאפילו אם יחשבו שהוא שותה חלב ממש אחר בשר, כיון שהאיסור אינו אלא מדברי סופרים, וכמבואר במסכת חולין (דף ק"ד ע"ב), שלא נאסר מן התורה אלא דרך בישול, שמבשל בשר בחלב ביחד בכלי ראשון, ואוכלם, שנאמר לא תבשל גדי בחלב אמו. באופן שכזה יש לומר שאין לחשוש לאסור משום מראית העין. אולם חילוק זה נסתר מהגמרא (שבת ס"ד ע"ב) שאסרו חכמים להוציא בהמתו בשבת בזוג שעליה, כלומר פעמון, אף על פי שהוא פקוק וסתום, מפני הרואים שיחשדוהו שמוציאה לשוק כדי למוכרה. והרי כל האיסור של מקח וממכר אינו אלא מדברי סופרים, גזרה שמא יכתוב, וכמו שפירש רש"י (ביצה ל"ז ע"א). ואף על פי כן אסרו משום מראית העין, וכן מבואר בתוספות כתובות (דף ס' סע"א), שאפילו דבר שאיסורו רק מדרבנן אסרו בו חכמים מפני מראית העין, ואמנם הרמ"א בהגה (יורה דעה סימן פ"ז סעיף ג') כתב שמותר להניח בשר עוף בתוך חלב שקדים ולאוכלו, ואין לחשוש בו משום מראית העין, כיון שבשר עוף בחלב אינו אסור אלא מדרבנן, שנאמר לא תבשל גדי בחלב אמו, יצא עוף שאין לו חלב אם, אבל להניח בשר בהמה בתוך חלב שקדים יש לאסור משום מראית העין, ולכן יש להניח שקדים אצל החלב, כדי שיכירו וידעו שאין זה חלב ממש. אולם הגאון רבי יששכר בר איילנברג בשו"ת באר שבע (סימן י"ז) כתב לחלוק על דברי הרמ"א, והעלה לאסור גם בבשר עוף משום מראית העין. וכן הסכים עמו השפתי כהן. וכן העלה הטורי זהב. וכן הסכימו אחרונים רבים. אלא שהגאון בעל פרי חדש יצא לישע סברת הרמ"א, שבאמת מעיקר הדין אין לנו להוסיף על מה שנאמר בתלמוד לאסור משום מראית העין, כי אין לנו לחדש גזירות מדעתינו, שאם כן בואו ונאסור לאכול בשר חיה בלא ניקור החלב, כדי שלא יחשדוהו שאוכל בשר בהמה עם חלבו. וכן כיוצא באלה. ולכן די לנו לאסור בשר בהמה עם חלב שקדים, אבל בשר עוף בחלב שקדים שהוא מדרבנן אין לאסור ע"כ. גם הגאון רבי יהונתן אייבשיץ בספר כרתי ופלתי הוסיף נופך לקיים דברי הרמ"א, שלא גזרו חז"ל משום מראית העין אלא כגון שתיית דם דגים שכנסו בכלי, כמבואר בכריתות (כ"א ע"ב) שאין הדבר מצוי, והרואה לא יתלה שזהו דם דגים, אלא יחשוב שהוא דם בהמה ועוף שאסורים, וכן חלב אשה הכנוס בכלי אינו מצוי, ואם יאכלנו עם בשר יחשדוהו שאוכל בשר בחלב, כמו שכתב הרשב"א בתשובה חלק ג' (סימן רנ"ז), ולכן חששו לאסור משום מראית העין, אכל חלב שקדים שהוא מצוי ורגילים לבשלו עם בשר, והוא מוטעם מאד, אין לחוש בו משום מראית העין כלל, ועוד שחלב שקדים לא נקרא חלב, אלא מי פירות, ולא משום שיש לו דמיון לחלב במראהו נאסור לבשל בו חלב, והרי יין אדום מאד דומה לדם ולא נאסר משום מראית העין. ולא אסרו אלא דם דגים הכנוס בכלי, שנקרא דם, אבל חלב שקדים אין עליו שם של דם אלא מי פירות, ולכן אין לנו לאוסרו משום מראית העין ע"כ. וכיוצא בזה כתב הגר"ש אבוהב בשו"ת דבר שמואל (סימן צ"ב). וראה עוד בישועות יעקב (סימן פ"ד אות ה'). ובשו"ת אדני פז (סימן מ"א). ובספר נוה שלום שולאל בחידושי פוסקים (סימן י"ט) ועוד. ולכן גם חלב סינטטי אינו אלא כדין מי פירות, ואין עליו תורת חלב לאוסרו אחר ארוחה בשרית משום מראית העין, וכשם שהתירו הרמ"א והאחרונים הנ"ל אכילת בשר עוף עם חלב שקדים, מפני שאיסור בשר עוף בחלב הוא רק מדרבנן, הוא הדין לשתיית חלב סינטטי אחר בשר, כיון שאיסור שתיית חלב אחר בשר הוא רק מדרבנן, אין לאסור בזה משום מראית העין. וכן מבואר בכנסת הגדולה (סימן פ"ז הגהות ב"י אות ח'). והעיד שכן המנהג בקושטא לאכול אורז המבושל עם חלב שקדים אחר אכילת תבשיל של בשר, וכן נהגו בפני רבנים גדולים ואין פוצה פה. וכן העיד מרן החיד"א בספר מחזיק ברכה (סימן פ"ז אות ו'). ויש עוד סניף להתיר, על פי מה שכתב הרא"ש (פרק ט' דנדה סימן ז'), שמה שאסרו חז"ל לתפור בגדי צמר או פשתן בחוטי משי, משום מראית העין, זהו רק בזמנם שלא היה המשי מצוי וחששו למראית העין, אבל בזמנינו שבגדי משי מצויים בינינו והכל מכירים ויודעים בהם, אין לחוש לאסור תפירת בגדי צמר בחוטי משי. וכן פסקו הטור והשלחן ערוך (יורה דעה סימן רצ"ח). וכן כאן שהחלב הצמחוני נפוץ, וידוע הוא לכל, אין לאסור בו משום מראית העין. ומשום כך התיר הגאון רבי יעקב גוטליב בשו"ת יגל יעקב (חיו"ד סימן כ"ג) להשתמש בקוקוס טחון הדומה לחמאה, לטגן בו קציצות של בשר, ואין לחוש משום מראית העין, כיון שנתפשט מאכל זה במדינתינו והכל יודעים ממנו, ולכן אין לגזור בזה משום מראית העין. והוא הדין בנידון שלנו, שהדבר מפורסם שקיים חלב צמחוני והוא מצוי לכל דורש. וכבר כתב בתפארת ישראל בכלכלת שבת (אות ל"ד) שאין לחוש לאיסור מראית העין אלא כשיש קצת הוכחה לצד האיסור יותר מלהתיר ע"כ. וכן נתפשט המנהג להשתמש בפסח בקמח מצה אפויה לטיגון ולבישול, ולא חששו למראית העין שיחשבו שהוא קמח דגן. וראה בכנסת הגדולה (אורח חיים סימן תס"א) ובפרי חדש שם. ובברכי יוסף (אורח חיים סימן תס"ג). ובשו"ת בית יהודה במנהגים (דף ק"ח ע"ב). ובספר חכמה ומוסר (דרך חקיך אות ס"ט). ובטהרת המים שיורי טהרה (מערכת פ' אות ל"ו). ויש עוד להביא דוגמאות מקילות בנידון. וראה להגאון בעל שם אריה בספרו שו"ת ערוגת הבושם (סימן י"ג). ובשו"ת לבושי מרדכי וינקלר מה"ת יו"ד (סימן נ"ח) ועוד.
בסיכום: מותר לשתות חלב סינטטי אחר ארוחה בשרית. וכן גלידה מחלב סינטטי לאחר ארוחה בשרית. ואין לחוש בזה משום מראית העין.