פדיון כפרות עכשיו

תענית בה"ב בפסח שני

שאלה:

זכורני מתקופת מגורי בארה"ק כי את ימי הבה"ב נהגו לאחר שעבר מחצית החודש. שבת לאחר פסח שני ברכו את המתענים ובשבוע שלאחריו התחילו סליחות. דבר זה גם פתר את הבעיה בשנה כמו שנה זו של סליחות בפסח שני כאשר הוא חל ביום ב וגם "הרוויחו" באותם שנים שבבוקר אמרו סליחות לשני בתרא ואחה"צ אמרו יוכ"ק.

כשנדדתי לארה"ב גיליתי שהמנהג כאן זה מיד בשבת הראשונה לברך ושבוע לאחריו כבר להתחיל את ב' קמא. הסתפקתי

א) האם האמת אלו מנהגים שונים? או שזכרוני מטעיני?

ב) במידה (או במקומות) ואכן מתחילים מיד, מה עושים בקשר לפסח שני שהינו ב' בתרא?

תשובה:

אינני מכיר את המנהג שהזכרת, וגם השנה בה"ב הוא מיד בתחילת אייר, אלא שיש נדון רחב בין הפוסקים האם מתענים ואומרים סליחות בשני בתרא שהוא פסח שני, בערוך השלחן סי' קלא כתב שלא לומר ותמה מדוע לא הוזכר הדבר בפוסקים, אולם בלוחות הובא שאצל החזון איש והגרי"ז אמרו כרגיל, ובלוח ארץ ישראל כתב שלא לומר, ובכל מקום יעשו בזה כמנהגם.

מקורות:

ערוך השולחן אורח חיים סימן קלא: כתב הרמב"ם בספ"ה מנהג פשוט בכל ישראל שאין נופלין על פניהם בשבת ויו"ט ור"ה ור"ח וחנוכה ופורים ולא במנחה של ערבי שבתות ויו"ט ולא בערבית שבכל יום ויש יחידים שנופלים בערבית וביוה"כ נופלים על פניהם בכל תפלה ותפלה מפני שהוא יום תחנה ובקשה ותענית עכ"ל ואנחנו לא ידענו ולא שמענו מנהג זה לומר תחנון ביוה"כ וגם יחידים שיפלו בערבית וכתבו רבותינו בעלי הש"ע בסעיף ו' נהגו שלא ליפול על פניהם בט"ו באב ולא בט"ו בשבט ולא בר"ח ולא במנחה שלפניו ולא בחנוכה וי"א גם במנחה שלפניו וכן נוהגין ובפורים אין נופלים על פניהם ובל"ג בעומר אין נופלים וכן בערב יוה"כ וכן בערב ר"ה אפילו שחרית ומנהג פשוט שלא ליפול על פניהם בכל חדש ניסן ולא בתשעה באב ולא בין יוה"כ לסוכות ולא מתחלת ר"ח סיון עד אחר שבועות עכ"ל ויש מקומות שאין נופלין אחר שבועות ז' ימים מפני שיש לחגיגתו תשלומין כל שבעה [מג"א סקי"ח] ופסח שני לא חשבו והוא פלא ומנהג הספרדים שלא ליפול בו ויש נוהגים שלא ליפול מן אחר סוכות עד אחר ר"ח מרחשון מפני שרוב ימי החדש היה בלא נפילת אפים ואינו עיקר ודע שבל"ג בעומר יש ליזהר מאד ומעשה בגדול אחד שהיה רגיל כל יום לומר נחם בתפלה ואמרה גם בל"ג בעומר ונענש [מג"א סקי"ג בשם כוונות] ודע דמדברי רבותינו בעלי הש"ע מבואר דבמנחה שלפני ט"ו באב וט"ו בשבט ול"ג בעומר ופורים נופלים שהרי כתבו מפורש רק על ר"ח וחנוכה ומנהגינו אינו כן כידוע:

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל