תרומות – לחץ כאן

ההורים סובלים מרעש השכנים

שאלה:

שלום רב.
התארחנו החג אצל ההורים שלי והם כל הזמן התלוננו על השכנים שלהם.
הם גרים ברחוב שקט מאוד, בתים בני קומה אחת, והשכונה היא בצורת ח כך שמבחינה אקוסטית, כל רעש נשמע חזק.
ההורים שלי הם מבוגרים בגילאי 70 פלוס, וטבעי שהם צריכים יותר שעות שינה ומנוחה.
הבעיה שהגיעו שכנים חדשים שגרים בבית מולם עם ילדים וטבעי הדבר שיהיה קצת יותר רועש מהרגיל.
במיוחד בחגים שאצל הרבה שכנים בגילאי ההורים שלי מגיעים נכדיהם והשכונה השקטה הופכת להיות שכונה רעשנית עבור ההורים.

הם לא פעם התקשרו למשטרה בתלונות על השכנים, והמשטרה כמובן לא יכלה לעשות כלום שהרי מותר לאדם לחיות בביתו.

אני שואלת כי ממש כואב לי על ההורים שלי.
הם קנו את הבית במיטב כספם וגרים בו כבר 30 שנה. אני מבינה את הכאב ועד כמה זה מציק להם כל רעש קטן, אבל מצד שני אי אפשר למנוע משכנים להתחלף, ואי אפשר למנוע ממשפחות עם ילדים להגיע למקום.

ב"ה הילדים שלי מאוד שקטים וממש עוזרים להורים ומשתדלים כל הזמן לשמור על השקט ולעזור להורים שלי לנוח.
אני פשוט נקרעת בין הכאב של ההורים שלי לבין החיים הנורמלים של השכנים שלהם, שגם הם מן הסתם חיפשו מקום נחמד לגדל בו משפחה.

בליל הסדר סיימנו מוקדם (יחסית) כדי שההורים יוכלו לנוח מוקדם, אבל המשפחות האחרות רוצים לשיר ולשמוח כמו הרבה משפחות בליל הסדר, ואמא שלי פשוט צרחה עליהם מהחלון שלה שישתקו.

סליחה שאני כזו 'נשפכת', אבל אני ממש נקרעת בין ההבנה שלי כלפי השכנים מצד אחד, אבל כואב לי, ממש כואב לי, על ההורים שלי שסובלים.

מה אוכל לעשות?

תודה רבה וחג שמח

תשובה:

שלום וברכה

אינני יודע את המציאות ולא מכיר כמוך, אבל יש לי תחושה שאין כאן רעש חריג, אלא פשוט אנשים שמזקינים סף הסבלנות שלהם לפעמים מעט נמוך, וגם יכולת האיפוק ההשלמה והקלילות שלהם לא משהו, כלומר, המצב אובייקטיבית בסדר, אבל הם חסרי סבלנות וחסרי יכולת הכלה. לפעמים ההפרעה היא סובייקטיבית ולא אובייקטיבית, כלומר, אחרי שאדם בגלל חוסר ש=סבלנותו הכניס לעצמו לראש שהשכן מפריע, ברור שכל הפרעה קלה מתעצמת אצלו והופכת מבחינתו לבלתי נסבלת.

לכן, הדרך לסייע להורים אינה בלבקש שקט מהשכנים, כי זה לא מעשי ולא צודק [למעט אירועים חריגים שהם לא הענין..], מה שחשוב זה להתייעץ ולנסות להביא אותם לחשיבה יותר חיובית רגועה ומכילה, רק כך הם יחיו נורמלי.

יש לי מכר שמשוכנע שהשכנה למעלה קמה במיוחד ב2:00 לפנות בוקר כדי לדפוק לו על הראש עם הכסאות שהיא מזיזה, כמה שאני מסביר לו שהיא פשוט חיה שם, ושאף אחד לא יקום בלילה כדי להציק לו, ושאף אחד לא חושב שהוא שומע את הכסא, הוא לא מאמין. ואני משוכנע שאם לא היה מכניס לעצמו לראש תובנה זו, הוא באמת לא היה שומע את הכסא…

לכן העבודה צריכה להיות עם ההורים, ולא עם השכנים..

חג שמח ובשורות טובות.

Join the Conversation

2 Comments

  1. השאלה איך לדבר ולהסביר את זה להורים מבלי לפגוע בהם חלילה.

    הם במצב די 'נעול' שהם בטוחים שכולם נגדם, כולל העירייה והמשטרה.

    בעלי אמר לי פעם שהוא מרגיש כשהוא מגיע להורים שלי, כאילו מישהו 'מכבה את השמחה'. אני די מבינה אותו, במיוחד שבמשפחתו גם אצל הסבא וסבתא שלו שיחיו, תמיד יש צחוק ובדיחות ולא לוקחים את החיים כל כך קשים.

    אני לא רוצה מצד שני לפגוע ההורים שלי שכל כך דואגים לנו. איך ומה אומר להם?

  2. ראשית, אני באמת לא בטוח שיש ביכולתך לעזור להם… כלומר דבר ראשון חובה להסיר מעלייך את האחריות… לפעמים אנשים מבוגרים מקובעים בכל מיני תובנות שקשה להוציא אותם מזה, אבל בהחלט אפשר להביע דעה בעדינות בנעימות ולהסביר, שתי נקודות, גם שהשכנים נוהגים כדרך כל הארץ, וגם שנקודת המבט שלהם גורמת להם לסבול הרבה מעבר למציאות עצמה וחבל. אם תעשי זאת בעדינות הם לא יעלבו וגם אם יתקוממו מעט, אמת עדינה סופה שמתקבלת ברמה זו או אחרת.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל