שאלה:
מי שביער חמץ מערב שבת (שריפה ביטול והכל) לא משאיר חמץ בכלל.
מכין מצות מבושלות לפי הגר"ע יוסף.
איך היחס שלו לעינייני חומרות בפסח. דוגמא הוא לא אוכל מצה שלא שמורה משעת קצירה, אבל כן מכניס לבית למשל לילדים. האם באותה השבת הוא יכול לאכול עד זמן איסור אכילת חמץ? וכן לגבי פפושדו, מכניס לבית אבל לא אוכל נגיד, יכול לאכול בזמן המותר באכילת חמץ?
תשובה:
מצה לא שמורה יכול להכניס כי על פי דין אינה חמץ, וזו רק חומרא, אבל עוגיות פפושדו זה בחשש חמץ ממש ויש להתייחס אליהן כחמץ לכל דבר וענין אין יכולת להניח שהמכונות נקיות ממים לגמרי בשעת עשייתן.
חג שמח
טוב אומנם אנחנו אחרי שבת.
אבל השאלה היתה איך היחס צריך להיות לאותה שבת עד סוף זמן אכילת חמץ.
האם בגלל שאנחנו כבר מברכים המוציא על המצות וביערנו את הלחם, ועשינו ביטול, מה היחס לאכילה של חומרות, בדגש על אכילה, כי אנחנו מכניסים את זה לבית בכל אופן לילדים.
ומה היחס גם לחמץ לולי היו מציעים לי נגיד בבית הכנסת? היה מותר לאכול.
וכן היתה האלה לגבי פפושדו, מחילה מהרב, לא נפתח את עניין הפפושדו, אומנם אנחנו בלי נדר איננו אוכלים, אבל לילדים נותנים והולכים בדרכו של מרן שזה מותר ולא חמץ.
וכן סומכים על עדות רבנים שביקרו במפעל בזמן הזה (הרב נקי מחבר הספרים בהלכה ובאגדה וכן רבה של נשר נאמן הראשון לציון הרב יצחק לוי שליטא) לכן לפי הרבנים המתירים, היתה לנו אותה השאלה כמו לגבי לא שמורה, האם זהו נקרא שסיימנו את החמץ מבחינת האכילה? או שזה שעשינו ביעור וכו' לא אומר כלום.
והאם יש הבדל בין חמץ גמור כמו ששאלנו לאכילה לבין חומרות?
כל עוד מותר לאכול חמץ, מותר לאכול חמץ.. אין שאלה.
תודה.
השאר תגובה