שאלה:
לכבוד הרב הגאון שליט"א,
באתי בזאת לשאול את כבודו בעניין מה שנסתפקנו לגבי ספרים המונחים בביהכנ"ס העומדים למכירה כנהוג בימינו בהרבה בתי כנסיות, אם מותר לעיין בהם כאשר איננו מעוניין לקנותם, או שיש בזה משום גזל ?
[ואמרתי להביא קצת ממה שחשבתי לדון בדבר, אלא שאין הדברים היו לאחר עיון, ופשוט הוא שאין להם סמך כל עיקרוהנה, דינא דהנוטל כלי ע"מ לבקרו מצינן (בב"ב פז: ובשו"ע סי' ר סעי' יא) דחייב באונסין, והיינו דהוי"ל כשומר ע"ז, אך כ"ז אינו אלא כאשר הלוקח מתכון לקנותו, אבל בכה"ג שאין כאן כונה לקנות, אולי דמיא להא דהמוכר קץ ביה, דבהכ"ג אין הנאה ללוקח במה שלקחו בידו, עי' בנדרים (לא:), ובב"י שם.
אלא דאיתא עוד בגמ' (בב"ב פח.), ת"ר הלוקח ירק מן השוק ובירר והניח אפילו כל היום כולו לא קנה ולא נתחייב במעשר גמר בלבו לקנותו קנה ונתחייב במעשר להחזירו אי אפשר שכבר נתחייב במעשר ולעשרו א"א שכבר מפחיתן בדמים הא כיצד מעשרו ונותן לו דמי מעשר אטו משום דגמר בלבו לקנות קנה ונתחייב במעשר אמר רב הושעיא הכא בירא שמים עסקינן כגון רב ספרא דקיים בנפשיה ודובר אמת בלבבו. ע"כ. ועי' ברשב"ם, וכו' ה"נ גבי מעשר כיון דירא שמים הוא כיון שגמר בלבו זכה במקח ונתחייב במכר וכי מחזירו כחוזר ומוכר לו דמי. ע"ש. והיינו דמדת חסידות איכא שלאחר שגמר בלבו לקנות שלא יחזור בו. ומדברי הרשב"ם משמע דהוא משום שקנאו באמת, וצ"ב באיזה מעשה קנין זכה בזה, ובשפיטות הוא משום שקיבל ע"ע להתחייב ותו לא. ויל"ע א"כ אי שיי' למימר 'ודובר אמת בלבבו' גם איפכא, דהיינו דכל היכי דלא מתכוון לקנותו, לא ישתמש בזה.
ואית לן למידן נמי מליתא דזה וזה לא חסר המבואר בב"ק (כ.-:), אלא דלכאו' הכא מכיון דהויא לה כארעא דקיימא לאגרא, הוי"ל זה נהנה וזה חסר. אלא שיש לומר דשאני, דאילו התם הרי לוקח ממנו את ההיא הנאה ומעכב את השכירות לאינשי אחריני, אבל הכא אין בזה לקיחה למקום אחר, אלא הרי הוא קורא בו בההיא דוכתא, ובזה איכא למימר דהדרי' להאי כללא דכופין על מידת סדום (עי' תוס' ב"ב יב:) וזה נהנה וזה לא חסר פטור. וצ"ע.]
אשמח מאוד אם כת"ר יוכל לבאר לי פרטי הדינים בזה, ולהורות לנו את הדרך אשר נלך בו ואת המעשה אשר נעשה, ונקיים בזה מאמר הכתוב "כי יפלא ממך דבר למשפט בין דין לדין וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו ובאת אל השפט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר יהוה ושמרת לעשות ככל אשר יורוך. "
תשובה:
שלום וברכה,
השאלה שניצבת לפנינו לא קשורה ללוקח כלי ע"מ לבקרו, שם מדובר לגבי חיובי שמירה אילו חיובי שמירה יש עליו, כאן הנדון האם מותר לו לעיין בספר – האם יש רשות מצד בעל הספר לעיין בספר או לא. וכן לא קשור לדין של זה נהנה וזה אינו חסר, ששם דר בחצר חברו האם צריך לשלם, אולם בעיון בספר אם המחבר מסכים אז מותר לעיין ואם אסור אז אסור.
ומסתבר שעיון קצר בתוכן הספר אין בכך הקפדה ובעל הספר מסכים שיעיינו בו ולשם כך הוא מעמיד את הספר בדוכן הספרים כדי שקוראים יעיינו ואולי המעיין יהנה וירכוש את הספר. וגם אדם שלא מתכונן לקנות פעמים מזדמן שנהנה מהתוכן או שעוסק בנושא של הספר וירכוש את הספר. לכן נראה להתיר לעיין בספרים שמוצבים בדוכן למכירת ספרים.
בהצלחה.
