שאלה:
מי שכבר שמע קריאת מגילה וקורא לאישתו-כך שהיא המברכת, האם מותר לו תוך כדי הקריאה לשתות מים כדי להקל על צרידות ע״מ שיוכל להמשיך לקרוא? ומה הדין בזה כשקורא לאנשים והוא מברך האם יש חילוק?
תשובה:
שלום וברכה
בספר שושנת ישראל, לידידי וידיד בית מדרשנו הגאון הגדול רבי מרדכי קנר שליט"א, מחשובי הרבנים בטורונטו, עמ' לה, דן בשאלה זו, ומסקנתו שבשעת הצורך ניתן לשתות לפני קריאת המגילה [אף שבדרך כלל מקפידים שלא לאכול ולשתות אפילו בטעימה קלה לפני קריאתה]. ואם יש צורך, וכגון שנצטרד וכדומה, ניתן לשתות גם באמצעה, אלא שיראה לכתחילה לברך על השתייה לפני הקריאה ולטעום מעט, שלא יזדקק להפסיק בדיבור באמצע הקריאה. ובשעת הדחק יוכל גם לברך באמצע, אבל יראה לעשות זאת בין הפרקים ולא באמצע פרק. בקריאה לנשים שלא אתה המברך, הדין קל עוד יותר.
יום מבורך.
יישר כח על התשובה. רק שתי שאלות.
א. אני מבין שהבעיה בשתיה לפני המגילה היא הלילה בגלל שעדיף לשבור את הצום לאחר קריאתה,לא? א״כ בשאלתי שמדובר כשכבר שמע מגילה ואכל ואחכ קורא לאישתו, וכמוכ ביום, אז אין כלל את החסרון הזה, לא?
ב. חשבתי שבעניין הברכה ג״כ אין בעיה, כי הרי אם שותה מים שלא לצמאו אינו מברך. אז כאן שודאי כל מטרתו היא לרפואה להעביר הצרידות לא מברכים לכאורה. ואזי אין חסרון של הפסק ע״י הברכה רק ע״י השתיה עצמה.
ג. אחר כל זה, האם יש עניין לעשות את ההפסקה בשתיה בסיום פרק ולא באמצע?
1. בשתייה לפני המגילה הנושא הוא התענית, בתוך המגילה יש שאלה גם של הפסק, בפרט ברכת שהכל אבל גם עצם השתייה, גם פעולה נחשבת הפסק כמבואר במשנה ברורה בסי' ח ובשו"ע בתחילת הל' שחיטה ובמקומות רבים נוספים.
2. לגבי זה שאינו שותה לצמאו דן בזה הגאון הנ"ל בספרו, והביא מדברי השער הציון בסי' רד ס"ק לד שהפגת יובש גם נחשבת הנאת שתייה, ותמה בזה על מה שכתב בס' נשמת אברהם בשם הגרש"ז אויערבך לפטור מברכה.
3. כן.
השאר תגובה