שאלה:
מה דעתכם, השבת שקלים ראש חודש, כשאין ג' ספרים:
1) אם יש רק ספר אחד? האם להשאיר את הסדר הקריאה ולגללו לפינחס, ולהחזירו לכי תשא, או להקדים שקלים ורק אז לגללו לפינחס ולסיים בראש חודש (ואם כן, איזו הפטרה לקרוא)?
2) אם יש 2 ספרים, שמסתבר שיכינו את השני לפינחס, ולקריאת שקלים יחזרו להשתמש שוב בספר ראשון, האם בסיום קריאה ראשונה יגביהו את הספר, ויעשו גלילה, ושוב יפתחו אותו לקריאת שקלים?
תשובה:
שלום וברכה
לדעתי אין לשנות את סדר הקריאה, מה שגם משבש את ההפטרה, וכדאי הם הציבור לטרוח טירחה קלה זו למען הסדרהנכון המקובל בידינו מדור דור.
לטעמי עדיף להשתמש בספר השני לצורך הקריאה השלישית כיון שהוא עדיין פתוח על הבימה, ולא לחזור לפצוח את הספר הראשון שכבר נגלל.
כשיש שני ספרים (העוברים בשבת זו בין כמה 'מנייני רחוב'), יש יתרון מסויים שאחד יהיה על פינחס.
השאלה – אם עושים כן – האם להגביה את ספר א', ולגלול, ולחזור ולפותחו בשלישי (או להשאירו בצד סגור, עד אחר ספר שני).
להגביה ולגלול.
אם אינני טועה, בפוסקים מבואר שאם יש שני ספרים, יש לגלול את הראשון לקריאה השלישית (למרות שהספר השני פתוח לפנינו). בכל מקרה, השבת זה הרבה יותר קל מבחינה טכנית (פנחס רחוק ממשפטים ומכי תשא).
אגב, לגבי טרחא דצבורא (או יותר נכון: כבוד הצבור), אפשר למעט בכך אם מנצלים את הזמן באופן בו הצבור אינם ממתינים בשתיקה. בקהילתנו נהוג שאם יש ספר אחד כשצריך לקרא בשני ספרים (או ג'), אומרים "יקום פרקן" וכן מי שברך לקהל (ואם משערים שיקח יותר זמן, גם את מי שברך לכל אחד מהעולים), בזמן שגוללים את הספר.
נכון שיש כאלה שיאמרו שיש כאן איזה שינוי מהמנהג, אבל זה עדיין יותר קל מלתת לצבור להמתין סתם בשתיקה.
אגב, לגבי ההפטרה במידה וטעו והקדימו שקלים לראש חדש (או במידה והחליטו לעשות כן לכתחילה), נראה לי שיש חולקים הסוברים שאף בכה"ג יש לקרא הפטרת שקלים. אני מבין שהם סוברים שהכלל שמפטירים כמו הקריאה האחרונה שנקראה, הוא יותר איזה סימן שנתנו לכל ההפטרות ביום שיש בו ב' או ג' קריאות. לא שכך הדין שיפטירו לפי מה שקראו אחרון.
אני הייתי מציע לומר דרשה קצרה בעניני דיומא. בכלל אני שומע הרבה על טירחא דציבורא של השתי דקות האלו, ולא ראיתי שאנשים כל כך ממהרים אחרי התפילה… בעיני הנושא של טירחא דציבורא נאמר בעיקר על מה שחורג מהכללים אבל מה שאנשים מתפללים כסדר שתיקנו, אדרבה, שיטרחו על כך שתי דקות, מה כל כך נורא. בעיני מאוד מפריע השינוי הזה שגורם שינוי בהפטרה להפטרת ראש חודש. עתה ראיתי שפורסם בשם המקראי קודש על פורים, שטען שכאשר גוללים נמצא שמעבירין על המצוות, שהרי מגיעים לפרשת שקלים ולא ולא קוראים בה, זו הערה מענינת.
אינני יודע, למעשה ההלכה אינה כך.
לפי הטענה של אין מעבירין על המצוות, אם שכחו לגלול את הספר לאחר קריאת יום א' דר"ח, יצטרכו לקרא פרשת ראש חדש לפני פרשת השבוע? אינני מאמין שיש מי שיפסוק כך.
לגבי טרחא דצבורא, איני יודע מה נקרא "חורג מהכללים". למעשה, נראה לי שתמיד מדברים על "כבוד הצבור". כל מקום שבו נוגעים בנושא זה, זה רק כשהקהל ממתינים בשתיקה.
אגב, כמה זמן לוקח לגלול מפרשת אמור לפרשת פנחס (ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה)?
אכן באחת מהתשובות שעניתי הערב בענין זה פקפקתי בטעמו של המקראי קודש, וכתבתי שאפשר, שאף שדין אין מעבירין על המצוות קודם לדין תדיר, אחר שכבר נקבע כך סדר התפילה זה לא נחשב מעביר על המצוות כיון שעדיין לא בא זמן קריאתה.
מה ששאלתי בהערתי "כמה זמן לוקח לגלול מפרשת אמור לפרשת פנחס (ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה)", התכוונתי כמובן לקריאת כהן גדול ביום הכפורים. נדמה לי שזו העדות הקדומה ביותר להתייחסות לנושא זה.
לא הבנתי למה אתה חותר.
השאר תגובה