עירוב בירושלים

שאלה:

כל כמה זמן בודקים את תקינות העירוב בירושלים?
האם העירוב מקובל על כלל האוכלוסיה?
האם היו קיימות התנגדויות/בעיות בעת הצבת העירוב?
אשמח לדעת על פעם אחת שנקרע העירוב- מה היתה הסיבה ומה עשו? בנוסף אשמח לדעת את דעתך בנוגע לטעם איסור מלאכת הוצאה מרשות לרשות. שהרי אם טעמה קשור בזנק הרבים אל הכלל (כגון היזק ראיה או עין הרע) – שיטת הגדרת העירוב לא מבטלת את טעמה ולכן לא מתירה מן האיסור?

תשובה:

שלום וברכה

בירושלים יש שלושה סוגים של עירוב… והם בדרגות שונות של הידור. בכל השכונות החרדיות משתדלים שיהיה עירוב שכונתי שמקיף רק את השכונה עצמה, באופן זה מצליחים להגיע לעירוב שגם מפוקח בצורה מאוד קפדנית בכל יום שישי, וגם נכללים בו כל ההידורים האפשריים כדי שיהיה טוב יותר על פי הלכה, ללא הזדקקות לקולות מסוימות שנתונות במחלוקת.

מלבד זאת יש את העירוב הכלל של המועצה הדתית שמקיף את כל העיר, אינני יודע מה רמת הפיקוח בו, ועד כמה ניתן לסמוך, בענין זה יש להתעניין במועצה הדתית, ככלל אני מאמין שהמצב סביר.

בנוסף לכך יש העירוב של בד"ץ העדה החרדית, הם משתמשים בחלקים גדולים מהעירובים השכונתיים בצירוף חלקים נוספים מהעירוב הכללי שהם מפקחים עליו בעצמם, וכך הם מגיעים לעירוב שכולל את החלק הארי של העיר, באופן שיש עליו פיקוח שלהם שאינו תלוי בפיקוח המועצה הדתית. אין בו את רמת ההידורים של העירוב השכונתי, אבל יש בו רמת פיקוח גבוהה מהעירוב הכללי, וגם המנעות מהקפת מקומות בעייתיים מבחינת הלכה.

הנושא של הוצאה אין לו קשר כלל עם היזק ראייה או עין הרע, זה נושא ספציפי לגבי שבת בלבד, אחת ממלאכות שבת היא הוצאה מרשות לרשות, כיון שיש טורח גדול בטלטול חפצים כדרך שעושים ביום חול, אסרה התורה להוציא מרשות לרשות. הרעיון של העירוב הוא להקיף את כל העיר ולהגדיר את כולה כרשות היחיד אחת של שותפים רבים, וכך אין איסור הוצאה.