שאלה:
בשולחן ערוך חושן משפט סימן קנה סעיף כט כתוב שבאילן העומד על המצר אזלינן בתר השרשים והסמ"ע הביא תשובת גאון המופיעה בטור
שכתב דלא אזלינן בתר השרשים אלא בתר הענפים, והסמ"ע תירץ שהיכא דנהגו כן מנהגן מנהג ,
היום בחוקי המדינה גם אזלינן בתר הענפים האם זה גם כמקום נהגו? ולכן אילן ששורשיו בחצר אחת ופירותיו בחצר השניה יכול בעל החצר לקחת תפירות?
תשובה:
שלום וברכה,
השו"ע שציינת בשאלה מדובר באילן שנטוע בגדר שבין שתי החצרות, ומאחר ונטוע בגדר שבין שניהם יש מחלוקת האם חולקים בפירות או אחר הענפים. אבל אם נטוע בשטח של האחד והענפים פולשים לשכן כל הפירות שייכים לבעל הגזע ולא לבעל הענפים.
אני לא יודע את החוק בדבר זה, אבל החוק לא אמור לשנות את ההלכה שבין אדם לחברו. ורק אם יהיה מנהג ידוע שכך נוהגים המנהג יחייב לחלוק את הפירות.
בהצלחה.