תרומות – לחץ כאן

הלבנת פנים לתועלת

שאלה:

מצינו שהפוגע בחבירו אף שעושה כן לשם שמים, נענש על כך, והראיה הבולטת מפנינה שציערה את חנה (ב"ב טז.) ואף שנתכוונה לש"ש מ"מ נענשה ומתו לה 8 ילדים. והגר"ח שמואלביץ ביאר שאינו בתור עונש אלא בתור מציאות שאדם מכניס את ידו לאש…
שאלתי א"כ לפי"ז לא מצאנו ידינו ורגלינו בבית המדרש, דא"כ אין כמעט דבר בעולם שאפשר לעשות, ובהכרח שצריך מידי פעם (וזה קורה בכל הזדמנות בחיים) להעליב מעט בן אדם לצורך, לתועלת, למטרה מסויימת. כגון אבא לבנו שבשביל חינוכו צריך להעליב אותו מעט כדי שיצליח (כשא"א באופן אחר).
ואצטט מפסק הלכה של הגאון רבי אשר וייס שליט"א על מנת להמחיש עד כמה זה מצוי בימינו:
האם מותר לבזות אדם לתועלת

הנה ידוע בהלכות לשה"ר דכל דהוי לתועלת ואינו מתכוין לפגוע בחבירו אין בו איסור, ויש לעיין בכיוצא בזה באיסור להלבין פני חבירו. ודוגמא לדבר, בבתי החולים בעולם כולו הנוהג כאשר נפטר אדם באופן לא צפוי, יושבת ועדה בנוכחות הרופא האחראי ודנים במקרה, ולפעמים מוצאים שהרופא טעה בשיקול דעת או התרשל ונגרמת לו הלבנת פנים ברבים.

דוגמא נוספת מה שנשאלתי ע"י מפקד בצבא שמדקדק במצוות וידוע שבהכשרת והדרכת טירונים לפעמים גוערים בהם ומשפילים אותם בפומבי, על לא עול בכפם, וצורך יש בדבר על מנת לחשל את רוחם, ושאל הקצין אם היתר יש בדבר. וכיוצא בשאלות אלה יש גם במוסדות חינוך ובמערכות רבות בתחומי חיינו.

ונראה לפי המבואר דכל שיש בדבר צורך ותועלת וא"א בלא"ה והכונה לטובה אין בו איסור הלבנת פנים.
אמנם לפי דברי הגמ' שאף לשם שמים נענש, א"כ אין לעשות כן? מה הגדרים בזה ?נשמח לקבל תשובה מפרוטת מהרב הגאון שליט"א.

תשובה:

שלום וברכה

אני חושב שיש כאן עירבוב מושגים: יש לשון הרע שמותר לומר, או הלבנת פנים שמותרת, ועל זה אדם לא יענש כמובן, ויש הלבנת פנים לשם שמים שהיא בבחינת גדולה עבירה לשמה, זה מושג אחר לגמרי. אינני חושב שזה היה מתפקידה של פנינה לדאוג לכך שחנה תצטער ותתפלל… לכן אמנם היתה כוונתה לטובה אבל המעשה לא היה ראוי ולכן היא נענשה.

Join the Conversation

6 Comments

  1. האם רופא שיש באפשרותו להפחיד חולה עבריין (כגון שרואה בבדיקות שמחלתו קלה, ורוצה לזעזע את החולה, ואומר לו שיש לו מחלה קשה ביותר) וע"י כך החולה מצטער ביותר וכו'.
    אף בזה אפשר לומר דאי"ז מתפקידו של הרופא להחזירו בתשובה. אך אפשר לומר שאולי יש בכך כעין כפיה שכופהו לחזור בתשובה.
    אשמח לדעת חוות דעת הרב ?
    ובכלל אני שואל הרי ר"ח שמואלביץ אמר שזה לא מצד העונש אלא מצד "שמשחק באש" וז"ל: וביארנו שם שהדין על עבירות שבין אדם לחבירו אינו בתורת עונש גרידא, אלא שהוא כמכניס ידו לתוך תנור אש, שאפילו אם תהיה כוונתו לטובה ככל שתהיה תשרף ידו, עכ"ל.
    ולפי"ז למה לא יענש כאשר מבזה לתועלת [כמו בפסק של רב אשר וייס..] הרי סו"ס אינו מצד העונש אלא מצד שמכניס ידו לתנור ?
    וזכורני שראיתי פעם שאלה על בחור שחצן שלא רצה אף בחורה כי חיפש את בחורה שלא קיימת, אז רבו שהיה פיקח החליט שיציעו לו רק בחורות עם כל מיני מומים, וכך לאט לאט הוא יסכים, ואכן כך היה לבסוף שהסכים.
    זה היה לשם שמים, אבל מצד שני הבחור נפגע מאד קשה שהציעו לו בחורות עם מומים כאלה (צולעת, פוזלת..)
    מה הדין בכזה מצב, האם גם נאמר שאי"ז מתפקידו של הרב לחנך את הבחור ? מה הגדר בזה ?
    תודה רבה

  2. לגבי לאפרושי מאיסורא יש לצדד שזו אכן חובתו ובכל מקרה זה מותר.
    לגבי "הכנסת היד לאש" אסביר שוב: אם זו חובה ומצוה כך לעשות, אין אש! אש יש כאשר הכוונה היא טובה אבל היא לא מוטלת עליך…
    לגבי הבחור והבחורות, לא זו הדרך לפי דעתי.

  3. תודה רבה על התשובה הנפלאה
    בהמשך לשאלה, רציתי לשאול על דברי הרמב"ם הידועים (פ"ו דעות ה"ח) שבמצוות שבין אדם למקום, אין איסור הלבנת פנים ואדרבה מביישו ומלבינו ברבים…
    מסתבר לפי האמור שלא יענש על כך… השאלה מוכיח את חבירו על מצוות שבין אדם למקום (כגון דיבור בחזרת הש"ץ שע"ז כתב הפרי מגדים שמכלימו ברבים) [אף שאי"ז הדרך היום… אבל לעצם הענין…] אבל מעורב בזה גם כוונה שלא לשמה, ולא מוכיח רק כי אכפת לו שחבירו עושה עבירה אלא גם חושב על כך שיראו אותו מוכיח ויחשיבו אותו… האם באופן שכזה באמת יענש על כך שהוכיח את חבירו וביישו או לא ?
    תודה רבה

  4. ברוך השם שזכינו לקרוא את השאלות והתשובות הנ"ל בענין הכל כך חשוב הזה כאשר בימים אלו השכם והערב צדיקי הדור זועקים על ההקפדה של בין אדם לחברו כאחד מהתנאים ההכרחיי'ם כדי לזכות לגאולה הקרובה בעז"ה. תודה רבה לכבוד הרב ולשואל על הדברים. חזק וברוך.

  5. אם מוטל עליו בתורת חיוב להוכיח, גם אם אינו מקיים מצותו לשמה מסתבר שלא יענש, אלא שזה מוריד משכרו לפי ערכו…

  6. מאוד יקרים הבירורים האלה הנ"ל בעיני של מה אסור ומה מותר והדקויות והזהירויות שצריך לנקוט סביב כל הנושא הזה של בין אדם לחברו. תמיד יש פחד ומורא בכל נושא לא להחטיא ולנטות ממה שההלכה מורה, אך בבין אדם לחברו כמו שציי'ן השואל היקר בשם הגר"ח שמואלביץ זצ"ל זי"ע שזה "אש"! יותר יגדל הפחד לטעות, והבירור והליבון הזה מתי כן מתירה ההלכה לדבר לשון הרע לתועלת או לפגוע לתועלת וכיוצ"ב זה דבר חשוב לא פחות. ישר כח

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל