קדיש ועלייה לתורה – מחלל שבת בפרהסיא

שאלה:

שלום,
האם מחלל שבת בפרהסיה ששואל אם יוכל לבוא לבית הכנסת לומר קדיש ולעלות לתורה, מה לענות?
קדיש ודאי שכן? (כמובן מסתמא יש הרבה שעוד אומרים שם בו זמנית גם כשרים).
לעלות אותו מוסיף?

תשובה:

שלום רב,

ככלל, אדם שמחלל שבת בפרהסיא אינו עולה לתורה. ואם אפשר שהוא יבין את זה בלי שזה יביא לכעס או עלבון, אדרבה, עדיף שיבין שיהדות זה לא "השתמש וזרוק", בתורה שעולים אליה כתוב לשמור שבת… אין זה כבוד שעולים ומצפצפים… לכן, לכתחילה אין להעלותו לתורה, בטח לא משבעה הקרואים, אם צריך, אפשר וזה כמובן יתכן רק בשבת, להוסיף עלייה אחרי שביעי ולהעלותו שם. אכן, בשעת הדחק ניתן להעלותו גם כאחד מהשבעה קרואים, ואין חשש, ולא צריך להעלות אחר במקומו, ככל שהוא מאמין בתורה ומחלל שבת לתאבון [אגב כאשר הוא מהשבעה הראשונים אין כל משמעות לכך שאתה מעלה עוד אנשים אחריו, כל הנידון הוא רק אם להעלותו לאחר שבעה קרואים]. ממילא אין לביישו חלילה ולגרום לכעס ושנאה.

מקורות:

בנוגע להעלות לתורה אדם שמחלל שבת בפרהסיא כבר הורה בעל האגרות משה (או”ח ח”ג סי’ כא – כב) שבמקרה שידוע שהוא כופר ועושה את מעשיו מתוך הכרה, איסור גמור הוא להעלותו לתורה ואין לענות אמן אחר ברכותיו. וכך נקט גם על שאר הכיבודים. אולם, אם ידוע שהוא מאמין במצוות אלא שהוא מחלל שבת לתיאבון, אף שיש להמנע מלכבדו באחד מכיבודי בית הכנסת, ניתן להקל בכך בשעת צורך גדול, כגון היארצייט וכיוצא בזה שיש חשש שאם לא יכבדוהו עלולים לבוא לידי מחלוקת.