שאלה:
אני גר בפינלנד נץ השמש כן בשעה 10 בבוקר האם אני יכול לאכול לפני תפילת שחרית או אני יכול לאכול בעלות השחר עד לפני הנץ
תשובה:
יש לאכול רק עד חצי שעה לפני עלות השחר. כאשר הנץ כל כך מאוחר זו לא בעיה לכאורה.
מקורות:
ויש בזה נידון גדול האם כשהתחיל לאכול לפני שעלה עמוד השחר האם צריך להפסיק, הנה הרמב"ם כותב לגבי תפילת מנחה בהלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ו הלכה ה "כיון שהגיע זמן מנחה גדולה לא יכנס למרחץ אפילו להזיע עד שיתפלל שמא יתעלף ויבטל מן התפלה, ולא לאכול אפילו אכילת עראי שמא ימשך באכילה, ולא לדון אפילו בגמר דין שמא יסתר הדין וימשך ויבטל מן התפלה, וכן לא ישב לפני הספר לספור אפילו תספורת הדיוט עד שיתפלל שמא ישבר הזוג, ולא ליכנס לבורסקי סמוך למנחה עד שיתפלל שמא יראה הפסד במלאכתו ויתעסק בה ויתעכב מן התפלה, ואם התחיל באחת מאלו לא יפסיק אלא גומר ואח"כ מתפלל תפלת מנחה". ומכוח דבריו אלו כתב הטור באורח חיים הלכות תפלה סימן פט "ואם התחיל לאכול קודם עלות השחר כתב הרמב"ם ז"ל שאין צריך להפסיק וא"א ז"ל כתב בשם ר"י שצריך להפסיק"
אמנם הבית יוסף דחה את דבריו וכתב "ואם התחיל לאכול קודם עלות השחר כתב הרמב"ם שאין צריך להפסיק. נראה שספר הרמב"ם מוטעה נזדמן לרבינו דבנוסחי דידן בפ"ו מהלכות תפילה (ה"ה) לא כתב שאינו צריך להפסיק אלא בתפילת המנחה אבל לא בתפילת שחרית או אפשר שנתחלף לרבינו בין הרמב"ם להרשב"א דהרשב"א משמע דסבר הכי כמו שאכתוב בסמוך:
וא"א ז"ל כתב בשם ר"י שצריך להפסיק. בפרק קמא דברכות (סי' י) וטעמא משום דאע"ג דאמרינן בתפילת המנחה (שבת ט:) אם התחילו אין מפסיקין שאני הכא דאסמכוה אקרא ואיכא לאו (ויקרא יט כו) דלא תאכלו על הדם וכן כתב ה"ר יונה ז"ל (ה. ד"ה כל) אבל הרשב"א (י: ד"ה כל) כתב אהא דאל תקרי גויך אלא גאיך ודוקא כשאכל לאחר שהגיע זמן התפילה אבל התחיל קודם לכן אינו צריך להפסיק וכן כתבו בתוספות עכ"ל:
ובשולחן ערוך פסק כן "ואם התחיל לאכול קודם עלות השחר, צריך להפסיק. וי"א שא"צ להפסיק." והמשנה ברורה שם באר את החילוק בין שחרית לתפילת מנחה בס"ק כח "צריך להפסיק – כשעולה עה"ש ואף על גב דבתפלת המנחה א"צ להפסיק כמ"ש סי' רל"ב הכא שאני כיון דאסמכוה אקרא דלא תאכלו על הדם לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם צריך להפסיק, ובשם הזוהר כתבו האחרונים שאפילו קם בחצות הלילה אסור לטעום קודם שמתפלל.
והביא שם מספר הלכות חשובות: "וכתב הפמ"ג דדוקא כשהיה ישן ואפשר דשתייה שרי ומדינא אפילו ישן מותר לאכול ולשתות ומ"מ נכון לכתחלה ליזהר בזה אם אינו מוכרח, ועיין במחצית השקל שכתב דבתשו' שב יעקב סי' ח' כתב בשם סידור האר"י ז"ל שהרח"ו עצמו כשהיה חלש לבו אכל או שתה איזה דבר לחזק גופו ולא אסר כ"א לאכול למלאות תאותו עי"ש ובח"א כלל ט"ז כ' ג"כ דהקם קודם אור היום ולבו חלש ועי"ז מתבטל מלימודו מותר לאכול:"
ושיעור הזמן שיכול לאכול לפני עלות השחר עיי"ש בדברי המ"ב בס"ק כז "התחיל לאכול – אפי' היה בהיתר דהיינו שהיה יותר מחצי שעה עד עה"ש דבתוך הח"ש אסור להתחיל לאכול וכמו שכתב הרמ"א בסי' תרנ"ב לגבי לולב וה"ה לגבי ק"ש דאורייתא ודוקא אם אוכל יותר מכביצה דהוי דרך קבע או לשתות בכשיעור זה אבל בפחות מזה מותר עד עה"ש:"
ועי' נמי בערוך השולחן שם סעיף כו שדן במקרים מסוימים שאין כדאי להתחיל בסעודה מראש: "דדעת הרמב"ם שא"צ להפסיק שהרי אפילו בק"ש דעתו כן וכ"ש לתפלה וכן הוא דעת הראב"ד והרשב"א א"כ הוי רוב דעות להיתר וכן המנהג בחתונות בימי הקיץ שאוכלין על היום ולדעת הרא"ש בכל ענין צריך להפסיק ולא דמי למנחה דאין מפסיקין דבשחרית אסמכוה אקרא דלא תאכלו על הדם ולדעה זו בחתונות לא יתחילו המשתה אם אין יכולים לגומרה עד עלות השחר ואפשר דבסעודת מצוה אין לחוש [ואולי זהו כוונת המג"א בסקי"ד שכתב שאינו מוכרח ע"ש ודו"ק] וכן הוא המנהג הפשוט ולדעת הי"א אפילו התחיל אחר עלות השחר אין להפסיק לתפלה רק לק"ש ויקרא ק"ש ויאכל ובהתחיל קודם עה"ש גם לק"ש א"צ להפסיק [עמג"א סקי"ד וסקט"ו ומ"ש בשם הרח"ו דאפילו גם בחצות אין לטעום כלום קודם שמתפלל ע"ש זהו לקדושי עליון ולא מדינא ואף גם בזה יש חולקין כמ"ש בש"ת סקי"א בשם שבו"י ויש מחלק דאכילה אסור ושתיה מותר כמ"ש הבאה"ט סקט"ו ולדינא העיקר כמ"ש]:
בקיצור, התורה לא נתנה בשביל שיקיימו אותה בחו"ל, אלא כאן בארה"ק.
יש אכן שאמרו שלא ראוי לגור במקום שלא ניתן לקיים בו את התורה כהלכתה… באופן כללי בלאו הכח את ההרי צודק כדברי הרמב"ן הידועים בזה בפ' אחרי מות.
השאר תגובה