לתרומות לחץ כאן

לדלג בפסוקי דזמרה כדי לומר ברכות השחר לפני התפילה

שאלה:

שלום וברכה
בדרך כלל אני מאד משתדל להתפלל כסדר מתחילת התפילה ועד סופה. לעיתים נדירות מאד קורה שאני מאחר.
עד לאחרונה חשבתי שבמצב כזה ראוי לדחות את ברכות השחר עד לאחר התפילה (בפרט אם בצורה כזאת אני לא צריך לדלג כלל בפסוקי דזמרא).
הבעיה היא שלאחרונה אמרו לי בשת הגר"י שווארץ שליט"א שברכות השחר לפני התפילה קודמות לפסוקי דזמרא. אתמול פגשתי בבית הכנסת הגדול בעיר ב"ב יהודי מכובד שנראה ת"ח, הוא עוד הוסיף על כך כי ברכות השחר לפני התפילה קודמות אפילו לברוך שאמר אשרי וישתבח, שהם המינימום ההכרחי. הוא טען בתקף שהדין כך למרות שאי אפשר להשלים את ברוך שאמר וישתבח אחרי התפילה. הוא גם הוכיח את זה מדברי הרמ"א. וזה נראה די משכנע, למרות שהרמ"א לא אומר זאת בפירוש.
רציתי לשאול כמו מי ההלכה

תשובה:

שלום וברכה

בס' הליכות שלמה פרק ו אות ז אכן כתב שעדיף לדלג מפסוקי דזמרה ובלבד שיאמר ברכות השחר לפני התפילה, כמו כן, כאשר אתה אומר ברכות השחר לאחר התפילה יש לך ספק על כמה ברכות שמא יצאת ידי חובה בתפילה, כמו ברכות התורה שניתן לצאת באהבה רבה, מעביר שינה שיש סוברים שניתן לצאת במחייה המתים, אשר יצר שיש אומרים שניתן לצאת ברופא חולי עמו ישראל, הנותן לשכוי שיש אומרים שניתן לצאת ביוצר המאורות, מתיר אסורים שיש אומרים שיוצא בברכת אתה גיבור בשמונה עשרה וכו'. ולכן אם נזכר באמצע פסוקי דזמרה שלא בירך, יברך בין הפרקים אבל לא בברכות ק"ש. למעשה אם לא בירך עד לאחר התפילה ישלים, כיון שלא היתה לו כוונה לצאת בכל אותם אופנים, אבל לכתחילה לא נכנסים לספק הזה.

מקורות:

ראה משנה ברורה וערוך השלחן בסי' נב.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. אני חושב שהפסק שמובא פה, לא כולם מסכימים איתו, כי אני מכיר הרבה יהודים יראים ושלמים שאם הם מאחרים, מעדיפים להשלים אחרי התפילה את ברכות השחר. ובקיצור שלחן ערוך הוא גם כותב לעשות ככה. אבל הוא כותב לברך לפני התפילה על נטילת ידים ואשר יצר וברכות התורה. את שאר הברכות הוא אומר שאפשר לדלג ולהשלים אח"כ.
    חוץ מזה, למה זה קודם לברוך שאמר ואשרי וישתבח? הרי זה שתי ברכות שאי אפשר להשלים אחרי התפילה.

  2. ציינו מקור מדברי הגרש"ז אויערבך, אם יש לכם מקורות חלוקים אדרבה תכתבו ונשמח בידיעות הנוספות. לא כתבתי שזה עדיף על ברוך שאמר אשרי ישתבח, אלא כתבתי לדלג חלק מפסוקי דזמרה כפי הכללים בסי' נב.

  3. קראתי בעבר בשם הגר"ח קנייבסקי שסובר לקרות אחר התפילה (כנראה מהנותן ועד המעביר שינה) ולא לדלג בפסוקי דזמרא
    אני יכול להבין שברכות השחר הם דבר 'נפרד' מהתפילה וכנראה סבר הגרח שאין מקומם 'דווקא' לפני התפילה ועדיף מאשר 'לחסר' מהתפילה עצמה
    אבל מ"מ ברור לי שהגרש"ז לא התכוון להעדיף את ברכות השחר על פני ברוך שאמר וישתבח (כטענת השואל ) ,זה לא נשמע הגיוני.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל