שאלה:
שלום הרב
אישה שאחראית שלא לרצונה על כל נושא הכספים בבית כי בעלה לא מוכן בשום אופן להתעסק עם זה (פעם לא שילמה חשמל כי רצתה שהוא ישלם עד שניתקו אותו והוא ברח מהבית עד ששילמה וחיברו מחדש את החשמל)
האם מותר לה גם להחליט מה לעשות עם הכסף? תמיד מתעורר ויכוח לגבי מעשרות שהיא רוצה לתת ובעלה בשום אופן לא מסכים שתיתן.
יש לציין שההכנסות הגבוהות הן מהעבודה שלה ובעלה מקבל דתות מהכולל.
כשצריך היא זאת שמביאה כסף צדקה או הלוואות וכשנותנת מעשרות היא לא צריכה הלוואות בדוק.
בעלה טוען שהכסף שייך לו כי מה שקנתה אישה קנה בעלה ואוסר עליה להשתמש לצורך הזה.
מה עליה לעשות
תודה
תשובה:
שלום וברכה,
אשה יכולה להחליט שהיא מוותרת על הזכות שהבעל יזון אותה וכל הכסף שמכניסה מהעבודות שלה שייך לה, ואז תוכל לעשות בכסף כרצונה.
בהצלחה.
מקורות:
הזכות של הבעל שמעשה ידיה של אשתו שייכים לבעל אינו זכות לבעל אלא זכות לאשה. חכמים חייבו את הבעל לזון את האשה וכנגד החובה הזו זיכו את הבעל שמעשה ידיה – הכנסות שמכניסה מעבודות שעובדת – שייכים לבעל. ותקנה זו נתקנה לטובת האשה. וחכמים אמרו שכיון שזה תקנה לטובת האשה יכולה האשה לומר איני ניזונת ואיני עושה – פירוש: שאני מוותרת על הזכות של מזונות ואני רוצה לקחת את המשכורות של העבודות שלי לעצמי. ואז תוכל לעשות בכסף כרצונה. ראה שו"ע אבן העזר סימן סט סעיף ד.
