שאלה:
הבנתי שלפי שיטת החזון איש זמן צאת הכוכבים בימי חול בכלל וביחס לצאת שבת בפרט- זה מקסימום 40 דקות לאחר זמן השקיעה הרגילה. ראיתי לאחר מכן באתר אינטרנט בנושא זמנים- שיש אומרים שזה אפילו 50 דקות אחרי זמן השקיעה הרגילה.
יש שיטה כזאת בתוך שיטת החזון איש?
תשובה:
אינני מכיר שיטה כזו לפי אופק ארץ ישראל, אבל לפי אופק ניו יורק זה בהחלט כך, וכך היה מורה ובא בעל שו"ת אגרות משה הגר"מ פיינשטין זצ"ל.
האם כל הנ"ל לא בימים השוים אך רוב השנה זה באופן יחסי – שעות זמניות/אופק?
לא הבנתי, הרי דיברנו על שעות זמניות.
הגר"מ פיינשטיין פסק גם כחזון איש בנושא זה?
כן, הרעיון של שניהם שווה, רק האופק בא"י שונה מאופק ניו יורק.
שאלה חשובה להבהרה:
נכון לומר שבכל מקרה אין מציאות כזאת אולי ף בחורף או בקיץ, בשעון חורף או בשעון קיץ- שזמן צאת בשבת לפי רבינו תם יצא לפני זמן צאת השבת לפי שיטת החזון איש או בעל שו"ת אגרות משה הגר"מ פיינשטיין?
לא, אין מציאות כזו, צאת השבת לפני רבינו תם תמיד הרבה אחרי.
האם נכון שבתוך זמן צאת השבת לרבינו תם יש כמה שיטות? בכל מקרה בכל שיטה לגבי צאת השבת לרבינו תם, זה יוצא אחרי צאת השבת לחזון איש ולבעל האגרות משה הגר"מ פיינשטיין? בכל מקום בארץ ישראל ובעולם? בין בחורף ובין בקיץ? בין בשעון חורף ובין בשעון קיץ?
נכון. למרות כל השיטות, אם זה שעות שוות או זמניות, ואם זה 72 דק' או 90 דק', תמיד זה אחרי הזמן של החזון איש והגר"מ פיינשטין.
למה זמן צאת השבת לרבינו תם בלוחות מקביל לזמן צאת הכוכבים? מה עם תוספת שבת?
אני מבין את הרעיון כך, שכיון שאנחנו חוששים לרבינו תם רק לחומרא, די לנו בתוספת שבת מועטת של דקה שתים, ולא מצריכים ניכרת כמו שהצריך המשנה ברורה בסי' רסא.
אם הבנתי נכון, בתוך שיטת רבינו תם לזמן יציאת השבת, יש רק שתי שיטות בלבד:
72 דקות אחרי השקיעה הרגילה (לשיטת הגאונים) או 90 דקות אחרי השקיעה (לשיטת הגאונים)-
האם אין עוד שיטות כאלו בתוך שיטת רבינו תם בנושא של זמן צאת השבת?
אלו השיטות.
אני לא כ"כ זכיתי להבין את ה-90 דקות ועל מה זה מבוסס. למיעוט הבנתי המחלוקת היא האם מיל זה 18 דקות וארבע מיל זה 72 דקות (כך מקובל ונהוג בפשטות ברוב הקהילות השומרים ר"ת) או שמא המיל הינו 24 דקות וארבע מיל יוצא 96 דקות
יש גם שיטה של 22.5 דק', תחשב אותה.
השאר תגובה