שאלה:
שלום,
מצאתי כדור ים קטן, האם אני מחוייב להשיב אותו לבעליו (לדעתי הכדור לא שווה יותר מ-10 שקלים)
ובאופן כללי באיזה חפצים שאני מוצא אני מחוייב לטרוח ולפרסם כדי לקיים את המצווה (פעמים רבות אני רואה ברחוב כל מיני חפצים שהם לא יקרי ערך כגון: כיפות, עטים וכד')
תשובה:
שלום וברכה,
דין פרוטה כדיו מאה – בהלכה לא משנה גודל הסכום. ולכן אם מצא מציאה שיש בה סימן והגביה את המציאה חייב להשיבה. אלא שבחפצים פחותי ערך שהבעלים עצמם לא יטרחו עבורו, מסתבר שגם המוצא פטור מלטרוח ולכן אינו חייב להגביה. אבל אם כבר הגביה את החפץ חייב בהשבה גם אם החפץ הוא בעל ערך נמוך.
על המציאה של הכדור שמצאת, אם אין בו סימן – אין חובה להשיב ומותר לך לקחתו. אם יש בו סימן אתה חייב בהשבה.
בהצלחה.
מקורות:
בשולחן ערוך הרב הלכות מציאה הלכה לז כתב: "ואין צריך לומר אם לא היה מחזירם לעצמו מחמת הטורח שלא היה חפץ לטרוח לישא אותם לביתו הואיל והם כלים פחותים ודמיהם מועטים ולא מפני שאינם לפי כבודו שהוא חייב מן הדין לטרוח בהם עד שיגיעו לרשות הבעלים כי בשלו הוא רשאי לוותר על ממונו מפני טורח גופו ולא בשל חבירו שהתורה לא חסה אלא על כבוד הבריות ולא על טורח הגוף אפילו טורח מרובה מאד על שוה פרוטה אחת".
מבואר בדבריו, שיש חיוב השבה גם בדבר של שווה פרוטה שהמוצא לא היה טורח עבורו, מ"מ חייב לטרוח עבור חברו. ואמר לי בזה הגאון הרב זלמן נחמיה גולדברג, שמסתבר שבדברים ששום אדם לא טורח עבור הדבר הפעוט, א"כ בעל האבדה גם לא היה טורח עבור האבדה, על זה לא מוטל למוצא לטרוח. כיון שבמאבד לא היה טורח עבור עצמו, כמו כן המוצא לא צריך לטרוח. ולכן אם רואה חפצים פחותי ערך עם סימן, ולא מקובל לטרוח עבורם, אינו חייב להשיבם. אבל אם מקובל להשיבם אפילו אם הוא עצמו לא טורח לממונו בסכום פעוט – חייב להשיב וכדברי השו"ע הרב. אמנם אם הגביה את המציאה שיש בה סימן, לעולם חייב בהשבתה, וכדין זקן ואינה לפי כבודו שאם הגביהה חייב להשיב.
