תרומות – לחץ כאן

לקוח ששכח לקחת עודף

שאלה:

אם לקוח בחנות שאני עובד ,שכח את העודף , שמרתי אותו יותר מחודש והוא לא בא לבקש. האם העודף שייך לבעל הבית או אני יכול לקחת?

תשובה:

שלום וברכה,

היתרה שקיבלת לא שייך לך ולא לבעל הבית. הכסף שייך לבעליו ואתה שקיבלת את הכסף יש לך מצוות השבת אבדה, ולכן אתה שומר אבדה על הכסף. אם לא באו לדרוש את הכסף בחזרה, תוכל לרשום את הסכום של הכסף במקום שמור, ואז תוכל להשתמש עם הכסף. והיה אם הלקוח יבוא לדרוש את הכסף, תצטרך להחזיר לו את הכסף. ואם שום אדם לא יבוא לדרוש את הכסף, אז אליהו הנביא כשיתגלה יורה לך למי להחזיר את הכסף.

בהצלחה.

Join the Conversation

9 Comments

  1. אם הלקוח עדיין לא לקח את העודף הרי שהעודף עוד לא יצא מרשות בעל הבית ואין סיבה שהוא יפסיד את זה. אם הלקוח יחזור ויבקש בעל הבית יצטרך לשלם לו. אבל העודף הזה עצמו הוא של בעל הבית.
    רק אם הלקוח לקח את העודף ושוב שכח אותו התשובה שלכם נכונה אבל זה פחות מצוי

  2. הכסף הנוסף שנתן הלקוח שייך ללקוח. אם הלקוח נתן 100 ש"ח, והיה צריך לקבל עודף 20, הרי שהעשרים שנתן מתוך המאה עדיין שייכים ללקוח, ולכן הקופאי נעשה שומר אבדה, ולא זכה בתוספת לא הקופאי ולא בעל החנות.

  3. העשרים מגיעים לו, אבל לא שייכים לו. זה חוב שבעל הבית חייב לו, אבל בלי מעשה קנין הלקוח לא זכה עדיין בעודף.
    משל למה הדבר דומה, שהקופאי עדין לא נתן בכלל עודף, ורק יודע שמגיע ללוקח, ואז בסוף היום ייקח מהקופה עשרים שקל בתור השבת אבדה. זה ודאי לא ייתכן

  4. כסף זה ממון שאינו מסוים ולכן לא צריך לזכות במעות כדי שיהיה שייך לו אלא אם נתן מאה שייכים לו העשרים מתוך הכסף של בעל החנות ולא צריך לעשות קניין בעשרים. ראה שו"ע חו"מ סימן רצב סעיף י גבי כסף פיקדון שהתערבו בכסף של בעל הבית ואבדו חלק מהמעות, שההפסד בשווה, ואינו כטבעיות שיכול לומר שלך אבד – עי"ש.

  5. זו בדיוק הנקודה שכאן זה לא פיקדון אלא חוב כמו שכתבתי לפני כן. הוא לא הפקיד 20 אלא נתן את כל המאה וכעת בעה"ב חייב לו 20 ככל חוב. ובחוב צריך המלווה לזכות בכסף הפרעון.
    הגע עצמך, נניח שבין נתינת המאה שקל לקבלת העודף יגיע לסטים מזוין ויגזול את כל הכסף מהקופה. האם בעה"ב יגיד ללוקח שלך אבד. בודאי יצטרך לשלם לו את ה20 ככל חוב כי משלו נגזל.
    וכן באופן שציירתי מקודם, כאשר בכלל עוד לא הוציא עודף לתת, והלקוח שכח ועזב את המקום, האם הקופאי יוכל לפתוח את הקופה ולקחת משם עשרים שקל ולשמור ללוקח בתור השבת אבדה? זה לא מסתבר כלל, והטעם הוא שזה כסף של בעה"ב ולא פיקדון.

  6. שלום לך,
    כאשר נתן מאה ש"ח כדי לקבל 20 בחזרה אין פירושו שהמוכר קונה מאה ומקנה עשרים, אלא זכה בשמונים בלבד, ועשרים לא הקנה. ולכן מוכר שקיבל מאה ואבדו המעות טרם שהחזיר את העודף לא נעשה שומר על העשרים, ואינו חייב על המעות. ולדעת הרמ"א נעשה שומר חנם על העשרים, והש"ך חולק וסובר שאפילו שומר חנם לא נעשה – ראה רמ"א סימן קעו סעיף ח. ובש"ך ס"ק טז שסובר שאם תופס את חלקו ומעורב בחפץ גם חלק חברו אינו שומר על חפץ חברו.

  7. אני לא רואה מה הקשר בכלל למקור שציינת. שם עוסקים בענין אחר, בשותפים שחיברו את הכסף שלהם. אצלנו אחד נותן לשני סכום גדול יותר ממה שצריך, וזו מתנה, וזה יוצר חוב של העודף

  8. במקור שציינתי מדובר על חפץ של שותפים שאחד תופס את חלקו ומצורף בחפץ את חלק חברו, ושם הש"ך משווה לשור תם שהניזק תופס את השור לגבות את חובו ויש עוד חלק בשור שעודף על החצי נזק ששייך למזיק, שהדין שאינו נעשה שותף על החלק של השותף, כיון שבכוונתו לתפוס את חלקו בלבד ולא לשמור על חלק חברו, ולכן חולק על הרמ"א שכתב שנעשה שומר חנם על חלק חברו.
    ולפ"ז במוכר שקיבל מאה ש"ח וצריך להחזיר 20, הרי הוא זוכה רק בשמונים מתוך המאה ולא בכל המאה. ומה שמחזיר כסף אחר תמורת הכסף שקיבל זה הוכחנו מסימן רצב שמעות זה לא ממון מסוים, ומה לי מעות אלו או אחרים, ולכן המוכר מעולם לא קיבל מאה אלא שמונים, והעשרים מאז ומתמיד שייכים לקונה. והבן.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל