שאלה:
רציתי לדעת האם יש סיבה שבגללה הרבה משפחות שקונים רק בהכשרים מהודרים מעשרים את הפירות והירקות שהם קונים ומולחים את הבשר? האם יש בזה משהו שלא סומכים על הכשרות? בעוד שבוודאי סומכים שאין בזה ערלה וכלאי הכרם ושהשחיטה והבדיקה נעשתה כדת וכדין בדיוק על 2 דברים אלו לא סומכים? האם יש משהו שיותר מקילים בסיטונאות ולכן עושים זאת שוב בצורה פרטית?
תשובה:
שלום וברכה
התשובה היסודית לשאלתך, היא שגם כאשר אתה סומך על מערכת הכשרות באופן כללי, ראוי לך להדר בדבר שאתה יכול לבצע בעצמך, שלא לסמוך על אחרים. הרי בסופו של דבר צריך לדעת, שהדין המקורי של עד אחד נאמן באיסורים, מדבר על שני קילו תפוחים שאדם אומר שהוא עישר אותם… לא בכמות סיטונאית שמשונעת כל כמה דקות מכאן לשם בשוק רווי המולה ובלגן… לכן יכול להיות תקלות, ומה שאתה יכול שלא להזדקק לכך, למה לא… שחיטה מי יכול לבצע, אבל מליחה זו רק טירחה, אבל לא מקצוע מסובך מאוד, לומדים ויודעים. אמנם מעיקר הדין אין חשש, וגם אני לא נוהג בביתי לעשר ולמלוח, אלא מסתפק בזה שאני קונה מההכשרים הכי מהודרים.
ספציפית לגבי מעשרות, ראה מאמר ארוך בס' משפטי ארץ, שיש שעוררו והחזון איש דיבר על כך רבות, שבכלל תקנת דמאי נקבע שלא לסמוך על כל אדם, אלא רק על מי שקיבל על עצמו חברות שזה לא נוהג ולא שייך בזמנינו. אמנם מעיקר הדין מי שידועים שמקפיד על כל המצוות גם נאמן, אבל חסר כאן משהו מתקנתם. כמו כן קשה לדעת בבירור שכל משגיח אין בו פחיתות הנקראת שייכת לעמי הארץ שנקבע שאינם נאמנים על המעשרות. כמובן מעיקר הדין יש לסמוך , שהרי זה חלק מתפקידי ועדת הכשרות, כמו כן הוא שליח שלהם והם ודאי נאמנים, וחזקה שליח עושה שליחותו, אלא שהוא גם קצת נחשב שליח של בעל השדה שאינו נאמן… לדינא כתבו הגרש"ז אויערבך והגרי"ש אלישיב שם שאין צורך לעשר, אבל המעשר תבוא עליו ברכה וכ"כ בעל המנחת יצק זצ"ל גאב"ד העדה החרדית, מובא שם.
