שאלה:
בס"ד.
שלום לרב.
יש עבירה שאני מנסה להשמר ממנה.
בשלב מסויים החלטתי שאני אעשה לעצמי גדר.
וכתבתי במקשי הפלאפון שלי שאם אעשה דוגמאות של העבירה – ספרים שירים שלי אתן לאדם אחר..
א. האם אכן חל פה נדר?
האם זה משנה שזה נעשה בפלאפון?
האם זה משנה שלא כתבתי את המילה נדר/שבועה אלא רק במחשבה חשבתי על כך שזה יהיה נדר אבל לא כתבתי לשון של נדר או שבועה..?
האם בכלל יש נדר על איסורי תורה/דרבנן?
(אולי זה רק על מותרות כמו יין וכו)
האם מצד הלכות נדרים כשאדם אמר שלא יעשה משהו. ונקט דוגמא. מותר יהיה לו לעשות דוגמא אחרת?
למשל אסר על עצמו לראות משהו במחשב האם לראות אותו בטלויזיה יהיה מותר? או פשוט שאסור?
האם להפסיק לעשות לעצמי סייגים כאלו?
תודה לרב..
תשובה:
ראשית נתחיל מהסוף, להפסיק לעשות נדרים!!! אמנם הגמרא אומרת שמצוה לאדם לזרז עצמו אבל היום בזמנינו למעשה סופו לבוא לידי מכשול בעוון נורא זה של נדרים וחבל. אפשר לעשות הרבה סייגים בהתנייה מפורשת שיהיה בלי נדר, והדרך הכי טובה לא לחטוא היא למנוע מעצמנו את הנסיון, מי שלא בא לידי נסיון לא בא לידי בזיון, שלא יהיה לנו בהישג יד מחשב שאינו מסונן כהלכה ולא טלויזיה, כמובן מי שחי בבית שיש שם טלויזיה וזה לא בשליטתו צריך יותר זהירות אבל מי שיכול למנוע עצמו מנסיונות זו הדרך הנכונה והאמיתית.
ולשאלתך, נדר בכתיבה החמירו אחרונים שהוא נחשב כמו דיבור ממש, ולכן אם הקבלה לא היתה “בלי נדר” יש לערוך התרת נדרים. ראה שו”ת חתם סופר יו”ד רכז ושו”ת נודע ביהודה קמא יו”ד סו.
יש נדר באופן זה כי לא סתם נשבעת שלא לבצע פעולת איסור אלא קנסת את עצמך וזה לא דבר המחוייב, וממילא חל עליו הנדר.
ודאי שנדר על מחשב כולל טלויזיה, בנדרים הלך אחר לשון בני אדם ובן אדם שישמע את נדרך ודאי יבין שעיקר הנדר הוא לא לראות את הנדר ולא משנה באמצעות איזה כלי.
