שאלה:
מה ההבדל בין תיקון לאה ותיקון רחל? אומרים את שניהם? או רק אחד מהם? מהם הכללים של תיקון חצות? זה צריך להיות דוקא בחצות ודוקא על הארץ?
תשובה:
שלום וברכה
בימים שאומרים בהם תחנון אומרים את שניהם, אבל בימי חג ומועד אומרים רק תיקון לאה, ראה הפרטים בכף החיים ג,לד-לו. ראוי לומר בחצות ועל הארץ, אבל גם סמוך לעלות השחר זה טוב, ומי שקשה לו יכול לומר גם בחצות היום, כפי שנהגו בהונגריה בימי בין המצרים, ובודאי מקיים בזה את בדרי השו"ע בסי' א שראוי לכל אדם שיהיה מיצר ודואג על החורבן. אין חיוב לומר, אבל זו זכות גדולה.
וזה סדר אמירת התיקון מהכף החיים [ס' א]
יט) זה סדר אמירת תיקון חצות על פי דברי רבינו האר"י ז"ל בשער הכוונות בדרושי הלילה דרוש תיקון חצות, דרוש א': בתחילת תיקון רחל צריך שתלך ותשב אצל הפתח סמוך למזוזה, ותסיר המנעלים ותשב יחף, ותעטוף ראשך כאבל, ותרבה בבכיה כפי כוחך (ועיין בזוהר הקדוש פרשת בשלח נ"ה ע"ב שכתב, דכל בר נש דבכי וארים קליה על חרבן ביתיה דקב"ה זכיה למה דכתיב לבתר "יחדו ירננו", וזכי למחמי ליה בישובא בחדוותא עכ"ל). ותקח אפר מקלה ותשים על מצחך במקום הנחת תפילין, גם תכוף ראשך ותחבק פניך בקרקע ממש, ותכוון בזה על שריפת התורה שנעשית אפר, וגם תכוון איך מיום שנחרב בית המקדש ונשרפה התורה נמסרו סודותיה ורזיה לחיצונים, וזה נקרא גלות התורה בעוונותינו הרבים.
ותאמר תחילה "על נהרות בבל" (תהלים קלז), ותכוון לבכות על חורבן הבית, ואחר כך "מזמור לאסף אלהים באו גוים" וגו' (תהלים עט), ותכוון לבכות על הריגת הצדיקים, ואחר כך תאמר פסוקים אלו (איכה ה), "זכור ה' מה היה לנו" וכו' עד סיום מגילת איכה, ותכפול בסוף פסוק "השיבנו" וכו', ואחר כך תאמר פסוקים ישעיהו סג והם "הבט משמים וראה" וכו' "כי אתה אבינו" וכו' "למה תתענו" וכו' "למצער ירשו" וכו' ואחר כך פסוקים שבסימן ס"ד, והם "ועתה ה' אבינו" וכו' "אל תקצוף" וכו' "ערי קדשך" וכו' "העל אלה" וכו', ואחר כך תאמר פסוקי דנחמה שבסימן ס"ב, והם "על חומותיך ירושלים" וכו' "ואל תתנו דמי לו" וכו' "נשבע ה' בימינו" וכו' "כי מאספיו יאכלוהו" וכו', ואחר כך תאמר ג' פסוקים אלו והם: "אתה תקום תרחם ציון" וכו' "כי רצו עבדיך" וכו' "בונה ירושלים" וכו' והרי נשלם עניין תיקון רחל.
ואחר כך תתחיל בתיקון לאה, ותאמר מזמור כאיל תערוג וכו' ומזמור שאחריו שפטני וכו' יענך וכו' לה' הארץ ומלואה וכו' אלהים יחננו ויברכנו וכו' הללויה אודה וכו'. ובליל ראש חודש סימנם כלא"ה, שהם: "כאיל תערוג", "לה' הארץ", "אלהים יחננו", "הללויה אודה". והעניין הוא כי אם הם לילי ראש חודש או ימים שאין בהם נפילת אפים, אין לבכות ולהתאבל על החורבן וגם אין לומר כל המזמורים והפסוקים, אלא יתחיל ויאמר מזמורים אלו שסימנם כלא"ה בלבד ואחר כך יעסוק בתורה.
גם צריך שתדע, שאחר שכבר גמרת כל המזמור של הללויה וכו' צריך שתבכה בכל לילה על עוונותיך ותבקש מחילה מלפניו יתברך. ולכן, אחר שתאמר מזמור "הללויה" וכו', תאמר מזמור של "בבוא אליו" וכו' (תהלים נא) כולו בבכיה ותחינה ובקשה, ואחר כך תאמר "עד אנה בכיה בציון ומספד בירושלים, תקום תרחם ציון ותבנה חומות ירושלים", אחר כך תקום ממקומך ותלך למקום אחר לעסוק בתורה עד עלות השחר כנזכר לעיל.
וכתב הרה"ג בן איש חי שם אות ט, שקודם שיאמר תיקון רחל, יפרוש מטפחת או בגד אחד קל על הקרקע כדי שיעור מושבו, דאין לישב על הקרקע ממש. וטוב שיהא הפתח של החדר שהוא קורא בו פתוח, אם אין שם קרירות.
אחר תיקון לאה הנזכר, מנהגנו לומר מזמור בשוב ה' את שיבת ציון, ובקשת מלך רחמן רחם עלינו וכו', ואף על פי שלא נזכרו בדברי רבינו האר"י ז"ל אין חשש לאומרם בסוף תיקון לאה המסודר מהאר"י ז"ל. וכתב בספר בן איש חי שם דכן מנהג החסידים בעיה"ק תוב"ב לאומרם, כדי לפסוק בנחמה.
ואחר המזמורים של תיקון לאה מנהגנו לומר פתיחת אליהו הנביא ז"ל, בשביל שצריך לסמוך עסק התורה בתיקון לאה. וכתב הרב בן איש חי שם, שמצא כתוב, לאחר פתיחת אליהו זכור לטוב יאמרו מאמר רשב"י הכתוב בזוהר הקדוש פרשת נח ס"ה ופקודי דף רס"ה: אמר רבי שמעון, ארימית ידי בצלותין לעילא דכד רעותא עלאה לעילא וכו' עד זכאה חולקיהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי עכ"ל.
ושיעור משניות קודם לכל דבר ועל ידי זה זוכה לנשמה, כי משנה אותיות נשמה. ואם זכה לחכמת אמת, עת ההיא מסוגלת מאד, באר היטב ס"ק ו' בשם האר"י ז"ל. ואם לאו, ילמוד זוהר או אדרא. ועיין שער רוח הקדש דרוש ג' דף ט' ד"ה גם אמר הר"א הלוי וכו'.
(כ) בימים שאין אומרים בהם ודוי, אומרים מזמור בבוא אליו נתן הנביא, אבל אין אומרים פסוק עד אנה בכיה בציון וכו', וכן בשנת השמיטה בארץ ישראל תוב"ב דאין אומרים תיקון רחל, אין אומרים פסוק הנזכר. בן איש חי שם.
(כא) בעשרת ימי תשובה וכן בימי העומר, בימים שיש בהם תחינה, אף על פי שאין אומרים בהם תיקון רחל, אומרים בתיקון לאה מזמור יענך, דאין זה נוגע לתיקון רחל, רק פסוק "עד אנה בכיה בציון" אין אומרים אותו. רב פעלים שם סימן י"ד.
(כב) בימי העומר, כשאומר בתיקון לאה מזמור למנצח בנגינות, יכוין בתיבה ובאות השייך לאותו הלילה. שער הכוונות שם. ועיין לקמן סימן תפ"ט אות ח'.
שנזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו.
אני אומר תיקון חצות כל לילה.
צריך להגיד את הוידוי שבק״ש שעל המטה?
כן.
השאר תגובה